מעשים סוציאליסטים נתפסים בעניי רבים כלגיטימיים ואף מוסריים. וולטר ווילאמס בודק מהיכן מגיעה הילת הלגיטימיות ואם אכן מעשים אלו נחשבים מוסריים בקרב האוכלוסייה*.
מעשים מרושעים מקבלים הילה של לגיטימיות מוסרית ע"י ביטויים סוציאליסטים, הנשמעים נאצלים, כגון: הפצת העושר, חילוק הכנסות מחדש, דאגה לחסרי המזל וכו'.
תדמיינו שבשכונה שלכם מתגוררות כמה אלמנות קשישות. אין להן את הכוח לטפל בגינה שלהן, לנקות חלונות או לבצע את לתחזק את הבית לבדן. כמו כן, אין להן את האפשרות הכלכלית לשכור מישהו שיעזור להן. הנה השאלה:
האם תתמוך במנדט ממשלתי להכריח אותך, או מי משכניך, לטפל בגינה של האלמנה, לנקות עבורה ולתחזק את ביתה? יותר מכך, אם אדם יסרב להוראת הממשלה, האם תתמוך בהטלת סנקציות כגון קנסות, לקיחת רכוש או מאסר? אני מקווה שרוב הישראלים יגנו (יביעו גינוי) את המנדט של הממשלה לפעול בדרך זו. הם יסכימו כי זו תהיה סוג של עבדות – כפיה על אדם אחד לשרת את מטרותיו של האחר.
אם במקום להכריח אותך או את שכניך לתחזק ביתי הקשישות, הממשלה תטיל חובה להעביר לכל אחת מהן 200 ₪ מהכנסותיך, הגינוי יהיה זהה? באופן זה, היא תוכל להשתמש בכסף בעת התשלום למישהו שיתחזק את הבית כראוי. האם מנדט זה של הממשלה שונה מהמנדט להכריח אותך לבצע את המטלות בעצמך? לטענתי ההבדל בין שני המנדטים קטן, ונמצא במנגנון השעבוד. בשני המקרים ייכפה על האדם, בכוח, לשרת את האינטרסים של האחר.
אני משער שרוב הישראלים יהיו מעוניינים לעזור לקשישות נזקקות, אך כל דבר הדומה לשעבוד אזרחי ייתפס כפוגעני. מצפונם האזרחי אולי יהיה נקי יותר אם כל השכנים יוכרחו לשים כסף בקופה הציבורית (מס). סוכנות ממשלתית תשלח לאלמנות (את מה שנשאר מה-) 200 ₪ כדי שיוכלו לשלם למישהו שיעזור להן במטלות הבית. המנגנון הקולקטיבי הופך את הקורבן היחיד לבלתי נראה, אך אינו משנה את העובדה שנכפה על אדם אחד לשרת את המטרות של אחרים. הפקדת כסף בקופה הציבורית פשוט מסתירה פעולה אשר ללא ההסתרה הייתה נחשבת כמגונה ולא מוסרית.
זו הסיבה מדוע הסוציאליזם הוא רוע. הוא עושה שימוש באמצעים רעים; החרמה והפחדה על מנת להגשים את מה שנראה כמטרות נעלות כמו עזרה לזולת. לעזור לזולת ע"י הכנסת יד לתוך הכיס שלך זהו מעשה ראוי לשבח. עזרה לזולת ע"י כפיה והכנסת היד לכיסו של האחר, זה ראוי לגינוי. באופן טראגי, רוב המטיפים, ממוסדות הדת ומטה, תומכים בשימוש הממשלתי באדם אחד בשירות מטרותיו של האחר. התומכים אינם מכנים זאת כך ומעדיפים לכנות זאת צדקה או מצווה.
יש מי שיטען שזו דמוקרטיה ובה הרוב שולט. אך האם קונצנזוס הרוב הופך מעשה למוסרי, מעשה שבמקרה אחר יישפט כלא מוסרי? או במילים אחרות, אם השכנים השיגו הצבעת רוב המאלצת את אחד השכנים, תחת איום בכאב או בעונש, לבצע את מטלות הבית לאלמנות – האם זה יהיה מוסרי?
מנהגי התמיכה והסיוע לזולת היו מקובלים בקהילות היהודיות טרם הקדמת המדינה. ערכים ומסורות אלו הפכו לחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית המודרנית, וטוב שכך. אך האהבה והכיבוד לערכי העזרה לעיתים מנוצלים ע"י הרעבים לכוח ולהשפעה. בשם העזרה, תוך כדי ניצול מסכנותם של הנזקקים, סוציאליסטים תומכים בחוקים לא מוסריים. חוקים אשר מטרתם היא השגת עוד כוח, עוד כסף לחלק ועוד אנשים שיהיו תלויים בחסדיהם. ברדיפתם אחר הכוח הפוליטי, הם פועלים באופן לא מוסרי, פוגעים בזכויות אזרחיות ומנצלים את אלו הזקוקים לתמיכה ועזרה.
*מבוסס על מאמרו של וולטר ווילאמס