פיקוח על מחירים נתפס כ"פיתרון קסם" שהופך מוצרי יסוד לברי השגה ומוצרי תרבות לברי קיום, אך האם תפיסה זו נכונה? האם ניתן כל כך בקלות לפתור בעיות כלכליות? יונתן אוקון, חבר התנועה הליברלית החדשה, מסביר לנו על הדינמיקה של השוק ומה פיקוח על מחירים באמת עושה. מאמר שני בסדרה – על שוק צללים.
[בתמונה: כרזת בחירות של תנועת החירות כנגד מפא"י ותופעת השוק השחור שנוצרה תחת שלטונה]
במאמר קודם תוארו בקצרה ההשלכות המידיות של פיקוח על מחירים מסוגים שונים, תוך מתן מעט דוגמאות היסטוריות ואמפיריות. במאמר זה ברצוני להרחיב על תופעה שנגרמת כתוצאה מפיקוח על מחירים (ופיקוח בכלל, כגון איסורים על מכירה או קניה של מוצרים, הגבלות פיזיות על סחר בשווקים מסויימים וכדו') – "שוק צללים".
"שוק צללים" הוא מושג שנהגה ע"י כלכלן בשם דנטון מרקס בשנות השמונים בכדי לתאר תופעה של היווצרות שוק שאינו נתון לפיקוח במשק שבו יש פיקוח – במקור עבור שוק הדיור (עליו יורחב בהמשך). שוק כזה יאופיין תמיד במחירים שינגדו בצורה חריפה את המטרה המוצהרת של הפיקוח, יותר ממה שהיו מופיעים לו השוק כולו היה חופשי.
כפי שהסברנו והדגמנו במאמר הקודם, בשוק חופשי מערכת המחירים מעבירה מידע לגבי הביקוש ביחס להיצע ודוחפת לאיזון ביניהם. כאשר מטילים פיקוח על המחיר, למעשה מזריקים מידע לא נכון למערכת. במחיר נמוך ממחיר שהיה נקבע בשוק ("מחיר תקרה") נראה בד"כ מחסור בהיצע במוצר במחיר המפוקח, ובמחיר גבוה ממחיר השוק – עודף.שוק הצללים הוא ניסיון הבריחה של היצרנים והקונים מהפיקוח, ולעיתים קרובות מתנהל בידיעת הממשלה ובעצימת עין, כדי לאפשר לביקושים להיענות למרות הפיקוח.
המקרה הקיצון של שוק צללים – שוק שחור – הנוצר במקרים שבהם יש איסור מוחלט לסחור במוצר או שירות כלשהו, מתנהל מחוץ לחוק לחלוטין ובמחתרת – דבר הגורם להיווצרות מנגנוני חוק ומשפט שונים ולהופעה של אלימות בתחום (דוגמאות: שוק הסמים, שוק הזנות, שוק האלכוהול בתקופת האיסור בארה"ב וכדו').
כאמור, דוגמא קלאסית לתופעה מתגלה במקרים של פיקוח על שכר דירה. פיקוח על שכר דירה נועד להנגיש דירות להשכרה במחירים נמוכים, אך בפועל גורם לתוצאה ההפוכה. בשוק דירות להשכרה מפוקח יש ביקוש עודף – אם הייתי מסתפק בדירת חדר אחד במחירי השוק, בשוק מפוקח אני בהחלט ארשה לעצמי, אם אצליח להשיג, דירת ארבעה חדרים. מי שיפגע מכך זו המשפחה עם שני ילדים שלא מצליחה למצוא דירה. מנגד, האינטרס של משקיעים בדירות להשכרה יורד, וכך ההיצע קטן דרמטית גם מצד בניית דירות חדשות. דיירים בשכ"ד מפוקח נוטים להשאר ולהזדקן בדירות שהשיגו, התורים למציאת דירה במחיר המפוקח הולכים ומתארכים (לעיתים לשנים), ואיכות הדירות המוצעות גם היא יורדת, בשל חוסר בתחרות על דיירים. במקביל – נוצר שוק צללים משמעותי. בעלי דירות שיצליחו לחמוק מהמחיר המפוקח (למשל ע"י הגדרת הדירה כ"סטודיו", "דירת יוקרה" וכדו'. בניו-יורק נבנות כמעט אך ורק דירות יוקרה, כתוצאה מהפיקוח) יטו להעלות מחירים הרבה יותר ממחירים שהיו נקבעים בשוק חופשי – הביקוש הרב לדירות מאפשר להם. אם בשוק בלי פיקוח המחירים מתפלגים באופן סימטרי למדי סביב הממוצע, בשוק מפוקח מקבלים התפלגות מפוצלת – מעט היצע במחיר המפוקח והרבה יותר היצע במחיר גבוה בהרבה ממחיר השוק. תופעות אלו חוזרות על עצמן בכל מקום שבו מנסים לפקח על שכר הדירה, בכל מיני אופנים (וגם בארץ יש לנו ניסיון בכך,עומר מואב מתאר את היווצרותו של "החוק להגנת הדייר"). בגרפים הבאים ניתן לראות התפלגות של מחירי דירות בשתי ערים בארה"ב. בגרף העליון – בפילידלפיה, בה אין פיקוח על שכר דירה, ובגרף התחתון – בניו-יורק, בה יש פיקוח על שכר דירה כבר עשרות שנים:
(לקריאת המאמר המצויין המקורי, בו מובאים גם נתונים של ערים נוספות והשלכות שליליות נוספות של התופעה)
שוק הצללים שנוצר גורם לאנשים לפחד מפתיחת השוק, כיוון שהם נוטים להאמין שכך השוק יתנהג ללא פיקוח. זהו מצג שווא.
בישראל אנו מכירים לא מעט שווקי צללים – חינוך פרטי, רפואה פרטית, סמים וסמי פיצוציות, זנות וסירסור בזנות ועוד. אבל אחד בולט מעל כולם – תופעת עובדי הקבלן. תופעה זו היא עיוות כלכלי – כיצד ייתכן שלאדם יותר משתלם להעסיק עובדים דרך מתווך במקום באופן ישיר, במקצועות שבהם בכל מקום אחר בעולם עובדים מועסקים ישירות? ישראל היא המדינה עם אחוז עובדי הקבלן הגבוה בעולם, ותופעה זו ניתן להבין היטב באמצעות המושג "שוק צללים". "זכויות העובדים" הרבות במדינת ישראל (ובעיקר חיוב המעסיק לשלם ביטו"ל) למעשה מדירות חלק גדול מהעובדים משוק העבודה המרכזי, ודוחקות אותם להיות עובדי קבלן במקרה הטוב ומובטלים במקרה הרע. "זכויות עובדים" אלו מהווים למעשה פיקוח על מחיר העבודה – "מחיר רצפה". דבר זה פוגע בעיקר בשכבות החלשות ביותר באוכלוסיה – אלו שכישוריהם והשכלתם אינם מצדיקים את העלות הגבוהה למעסיק (כפי שניתן לראות באמפיריקות המופיעות בסרטון זה).
"זכויות" אלו הן למעשה משוכה שעל אנשים לדלג בכדי להכנס למעגל העבודה המסודר ולהתחיל לעלות בסולם ההכנסה (מה שאכן קורה, מרגע שמצליחים להכנס). אפקט מורגש נוסף של חקיקה זו הוא קושי בפתיחת עסקים קטנים, דבר שתורם מאוד לריכוזיות ולקרטליזציה ומעלה את יוקר המחיה– אפקט שניוני הפוגע שוב, בעיקר בשכבות הנמוכות.
לאחרונה הציעה חברת הכנסת גלאון הצעת חוק לפיה הוצאות שכר החברה יוכרו לצרכי מס עד גובה של פי 15 מהשכר הנמוך ביותר בחברה. אני מניח שברור לכולם שהצעה זו, באם תיושם, תגרום לעליה דרמטית במס' עובדי הקבלן. איך תגיב הכנסת? כנראה בניסיון לאסור על העסקה דרך מתווך או החלת כל זכויות העובדים מרגע ההעסקה – התערבות ממשלתית קלוקלת כמעט תמיד גוררת עוד אחת. דבר זה ככל הנראה ידחק אלפי אנשים משוק העבודה לאבטלה בסקטור הפרטי, יגדיל מאוד את העלויות בסקטור הציבורי ויתרום שוב לריכוזיות וליוקר המחיה. זו טבעה של חקיקה חסרת אחריות.
לסיום – כתרגיל מחשבתי, אני מזמין כל אחד ואחת לחשוב על דוגמאות לשווקי צללים ולנסות לדמיין איך כן היה נראה השוק לו היה חופשי.