פיקוח על מחירים נתפס כ"פיתרון קסם" שהופך מוצרי יסוד לברי השגה ומוצרי תרבות לברי קיום, אך האם תפיסה זו נכונה? האם ניתן כל כך בקלות לפתור בעיות כלכליות? יונתן אוקון, חבר התנועה הליברלית החדשה, מסביר לנו על הדינמיקה של השוק ומה פיקוח על מחירים באמת עושה.
[בתמונה: תור של אזרחים בברית המועצות המחכים להקצאת תפוחים]
המחירים עולים, המשכורות לא והציבור זועק לעזרה – זו סיטואציה מוכרת למדי במדינת ישראל. ה"פיתרון" המוצע ע"י הפוליטיקאים ונדחף ע"י "פעילים חברתיים" פעמים רבות הוא פיקוח על מחירים – קביעת מחיר תקרה למוצר אותו אסור לעבור בחוק. לפיקוח על מחירים צורות רבות ומופעים שונים – מחיר מפוקח למוצרי יסוד, מחיר רצפה למוצרי תרבות, פיקוח על שכ"ד, שכר מינימום ועוד. אבל האם ניתן כל כך בקלות לפתור בעיות כלכליות? האם פיקוח על מחירים הוא פתרון קסם? ננסה להעמיק ולהבין מה בעצם פיקוח על המחירים עושה, והאם הוא משיג את המטרות שלו. בשביל להבין זאת, יש להבין קודם מה זה מחיר, איך הוא נוצר ומה משמעותו.
נתחיל מהתחלה. נניח שיש עיסקה שמתבצעת בהסכמה – ראובן נותן לשמעון א' תמורת ב'. מה ניתן ללמוד מהעיסקה? בפשטות – שראובן מעדיף את ב' על פני א', ושמעון את א' על פני ב'. מעבר לתובנה החשובה שבכל עיסקה בהסכמה שני הצדדים מרוויחים (כלומר – השוק החופשי הוא לא סכום אפס, ורווח נוצר משיתוף פעולה וולנטרי), עבר כאן מידע חשוב בין ראובן לשמעון לגבי ההעדפות שלהם וההיצע הקיים שהם יכולים / מוכנים לספק. המידע הזה הועבר בתהליך המקח. זה נכון לכל שני מוצרים או שירותים א' וב', ולכל עיסקה בהסכמה.
אבל בשוק לא מחליפים מוצר אחד בשני, אלא מחליפים מוצרים תמורת כסף. הכסף הוא למעשה מוצר, בדיוק כמו כל מוצר אחר – זה מוצר שמאפשר לנו לקיים יחסי מסחר, שמשמש ככלי חליפין, ומכאן מגיע הערך שלו. הכסף למעשה מאפשר חליפין גם במקרה שאין "צירוף מקרים של העדפות" (אם ראובן הוא דייג שמעוניין לקנות חיטה, בשוק ללא כסף הוא צריך למצוא אדם שימכור לו חיטה ומעוניין בדגים, צירוף זה, שנעשה נדיר ככל שהשוק מפותח ומגוון מכונה "צירוף מקרים של העדפות"). אבל הכסף מאפשר למעשה הרבה יותר מזה – הכסף מהווה תשתית של העברת מידע, שמאפשרת למידה והתייעלות בקנה מידה אישי וכוללני-חברתי. נסביר זאת.
החלפת מוצר בכסף היא כמו החלפת מוצר בכל מוצר אחר – כשאדם קונה משהו, זה אומר שבאותו רגע הוא מעדיף את המוצר שהוא קונה על פני הכסף (שאותו הוא הרוויח ע"י מכירת משהו, סיפוק שירותו או באופן כללי "עבודה" – גם החלפה), ושהמוכר העדיף את סכום הכסף ע"פ המוצר.
לכן, מחירי שוק למעשה מעבירים מידע בנוגע לביקוש ביחס להיצע. כשהביקוש עולה מעל ההיצע, המחירים עולים. כשההיצע עולה מעל הביקוש, המחירים יורדים. מערכת המחירים היא למעשה מערכת העברת מידע על העדפות ויכולות של אינדיבידואלים לגבי המוצרים הקיימים.
ננסה להדגים כיצד המידע מועבר במערכת המחירים – נניח שיש שנה שחונה, בעקבותיה יש ירידה בכמות היבול. מחיר החיטה יעלה, בעקבותיו מחיר הקמח יעלה, בעקבותיו מחיר הלחם יעלה, בעקבותיו מחיר ההסעדה יעלה ובעקבותיו מחיר הלינה במלון שמשתמש בשירותי ההסעדה יעלה. המידע לגבי צמצום היצע החיטה עבר עד לרמת איש העסקים המתארח במלון, ועתה הוא יכלכל את צעדיו בהתאם להיצע הקיים. זו דוגמא ליניארית ופשוטה, אך בפועל כל מוצר תלוי במוצרי גלם נוספים, ומשפיע על מוצרים רבים, כמובן. המחירים מגלגלים את המידע ברשת הסבוכה הזו.
דוגמא נוספת – נניח שנפט משמש לייצור דלק, חשמל ופלסטיק, איך נדע איפה עדיף להשקיע אותו? בשוק חופשי המחירים יקבעו – אם הביקוש לדלק יגדל מעבר להיצע (כי אנשים משתמשים יותר במכוניות מאשר בחשמל ומוצרי בפלסטיק למשל), המחירים יעלו. עליית המחירים היא איתות ליזמים ומשקיעים שיש פוטנציאל רווח (וכידוע "רווח" בשוק חופשי משמעותו לענות על שביעות רצון של מס' מקסימלי של אנשים), ולכן הם יפנו משאבים לכיוון הדלק, והיצע הנפט יעבור הסבה חלקית מתחנות הכוח וייצור הפלסטיק לדלק. כך ההיצע מתאים את עצמו לביקוש ע"פ המחירים.
אז למה גורם פיקוח על המחירים? בפשטות – הוא מונע מהמידע האמיתי לעבור, ומזרים מידע לא נכון למערכת. הדוגמא הקלאסית היא פיקוח על שכ"ד. פיקוח על שכ"ד הוא רעיון שנכשל בכל מקום וכל זמן שבו נוסה. התורים למציאת דירה בשכ"ד מפוקח נמשכים שנה ויותר, איכות הדירות יורדת והיצע הדירות החדשות להשכרה קטן (ובמקביל מתפתח שוק צללים של דירות יוקרה – על כך ארחיב בפוסט בעתיד). למה? כי מחיר תקרה משקף היצע מזויף, ולכן גורם לכלכול של המוצר שלא בהתאם להיצע האמיתי. למשל – אם במחיר שוק אדם היה מסתפק בדירת חדר, במחיר המפוקח הוא יקח לעצמו דירת ארבעה חדרים. מי שסובל מזה הם המשפחה עם זוג ילדים שלא מצליחה למצוא דירה. מנגד- המחירים הנמוכים לא מאותתים ליזמים שכדאי להם להשקיע בדירות להשכרה, וכך המידע לגבי הביקוש האמיתי לא עובר, וההיצע לא גדל.
הספרות הכלכלית מלאה במחקרים בנוגע לפיקוח על שכר דירה (מאמר לדוגמא על פיקוח על שכ"ד); בספרו "יסודות הכלכלה" מקדיש הכלכלן תומאס סואל פרק שלם לסקירת ההיסטוריה של פיקוח על שכ"ד, כדוגמא לרעיונות פוליטיים שהכוונות מאחוריהן אולי טובות, אך מובילים לתוצאות הפוכות. רעיון הפיקוח על שכ"ד נוסה גם בארץ בעבר והוביל לעיוותים – מחסור חריף בדירות להשכרה, ולהתערבות ממשלתית אלימה נוספת – הפקעת דירות מבעליהן – עומר מואב מתאר זאת.
סואל סוקר גם את הניסיון המוחלט לפקח על המחירים – רוסיה הסובייטית, ניסיון שנחל כישלון מוחלט. הוא מצטט דו"ח של כלכלנים בשלטון הרוסי:
"לפי חישובי המכון הסובייטי למשק העולמי וליחסים הבינ"ל, לשם השגתה של יחידת הכנסה לאומית אחת דרושים לנו חומרי גלם בכמות העולה פי 1.5 ואנרגיה בכמות העולה פי 2 על הנדרש בארה"ב… שיעור המתכות הנדרש אצלנו ליחידת הכנסה לאומית גבוה פי 2.4 מהדרוש בארה"ב. מתאם זה מתגלה אפילו בלי חישובים מיוחדים: אנחנו מייצרים וצורכים פלדה ומלט פי 1.5 או פי 1.2 יותר מארה"ב, אבל אנחנו מפגרים לפחות בחצי בייצור פריטים מחומרים אלה… צריכת אנרגיה חשמלית בתעשייה הסובייטית עברה באחרונה את הרמה האמריקנית, אבל היקף התפוקה התעשייתית בבריה"מ מגיע – לפי האומדנים הנדיבים ביותר – רק ל- 80% מהרמה האמריקנית"
אבל מסתבר שאפקט דומה ניתן למצוא גם בפיקוח נקודתי ומצומצם על מחירים. כך כותב סואל על הפיקוח על מחיר הבנזין בארה"ב ב- 1979:
"התפקיד הרגיל של המחירים בהפניית סחורות ומשאבים למקום שבו הם מבוקשים ביותר אינו מתמלא כשיש פיקוח על המחירים. לכן נשאר הבנזין מצומצם בערים רבות אף שהיה מצוי בכמות גדולה יותר בקהילות שונות שאליהן אנשים המעיטו לנסוע, למשל באזורים כפריים או באזורי נופש. כשהוקפאו המחירים בכל המקומות, כמעט שלא היה תמריץ להעביר את הבנזין מאזור אחד לאיזור אחר, דבר הקורה בד"כ כאשר המחירים הם מחירי שוק חופשי המגיבים על ההיצע והביקוש. שני כלכלנים סובייטים שהעירו על הצמצום הלא-שגרתי באספקת הבנזין בארה"ב ב- 79 הצביעו על הדמיון בין המצב הזה למתרחש בד"כ במשק הסובייטי אשר היה נתון לפיקוח ממשלתי: במשק שהכמויות בו מתוכננות בקשיחות, מצבים אלו אינם היוצאים מן הכלל אלא הכלל – מציאות יומיומית, חוק שליט. הרוב המוחלט של הסחורות מצוי בצמצום או בעודף. לעיתים קרובות למדי, אותו מוצר מצוי בשתי קטגוריות – הוא חסר באזור אחד ויש בו עודף באזור אחר."
דוגמא זו היא חשובה, כיוון שהיא מדגימה את מה שהכלכלן זוכה פרס נובל פרידריך האייק כינה "נסיבות של זמן ומקום" – הביקוש וההיצע תלויים מאוד בנסיבות, ושום גוף ריכוזי לא יכול להכיר אותן במלואן ולפקח בהתאם על המחירים או על חלוקת המשאבים.
שוק משמעותי נוסף בו מורגשות ההשלכות של פיקוח על מחירים הוא שוק העבודה. על כך ארחיב בתקווה בפוסט בעתיד. בינתיים אסתפק בהבאת בינתיים אסתפק בהבאת סרטון המתמקד בהשלכות פיקוח על המחירים בשוק העבודה (שכר מינימום).