D2209FN1.jpg

רגולציה, תקנים ותקנות פוגעים ביכולת של חברות לעשות עסקים.  על זה אין וויכוח.  גם אם התקן או התקנה נוצרו במקור מתוך כוונה טובה, העסקים הרלוונטים צריכים להשקיע משאבים בכדי לללמוד ולהבין את התקנה וכן לשנות את המוצרים או השירותים שהעסק משווק, בכדי להתאים לדרישות.  לרוב, ליוצרי התקן יש אג'נדה ומושפעים רבות מחברות בעלות אינטרסים לניסוח ולתנאי מסויים.

 

אם, עבור מוצרים, התקן או התקנה זהים לדרישות במדינות רבות אחרות, אז בתחום הייבוא, הבעיה מצומצמת.  אך אם הדרישה הישראלית שונה ולו בפסיק שנראה חסר משמעות מהדרישות הנפוצות בעולם, אז היצרן צריך לשנות את המוצר, ועבור השוק הישראלי הקטן, לא כל יצרן יסכים לעשות שינויים וגם אם יעשה את השינוי, התוצאה תהייה ייקור המוצר.  בשל כך, רבים העוסקים בייבוא, ייצור ושיווק מוצרים חשים כי מכון התקנים פוגע במשק, ואף הממשלה אישרה לאחרונה מסלול עוקף הכולל הסתמכות על תקינה בינלאומית.

 
 
{"video":"http://youtu.be/jtoyt6Mb6Ko","width":"400","height":"225"}

 
 

מכשולים דומים נוצרים בתחום השירותים וכוללים דרישות כמו הסמכות מיוחדות לעובדים בתפקידים מסויימים (ולא מאפשרים שכירת שירות חיצוני על פי הצורך), דרישות למבדקים שונים הדורשים בעלי מקצוע המתמחים באותן בדיקות, ותוספות אדמיניסטרטיביות של מסלולי ניירת ואישורים שונים.

 
{"video":"http://youtu.be/w7XpUEIfUz8","width":"300","height":"168"}

 

רגולציה ותקנים פועלים לטובת עסקים גדולים ולא פלא שחברות כאלו פועלות לעיתים קרובות, בטענה לכאורה שרוצים להגן על הציבור, דווקא להחמרה והוספה של תקנים ותקנות חדשים.

 
{"video":"http://youtu.be/_b2pImthDCA","width":"400","height":"225"}

 

:היתרונות שנוצרים לעסקים גדולים מתקנים, תקנות ושאר מהמורות בירוקרטיות, כוללים

  • קיבוע המצב הקיים – ככל שיש יותר תנאים לעסק לעסוק בתחום מסויים, או למוצר להיות מתאים למכירה, כך פוחתים הסיכויים לחדירת מתחרים, מוצרים ושירותים חדשים לשוק.
  • קיבוע יתרון לגודל – כשיש הרבה תנאי רגולציה בכדי לפעול בתחום, נוצר יתרון לגודל כיוון שהעלויות הללו מתחלקות על יותר יחידות מיוצרות ופחות מיקרות את היחידה הבודדת.  כך קשה ליבואן קטן לפעול בתחום וקשה להביא מוצרים שלא נמכרים בכמויות מאוד גדולות, יקר לחברת שירותים לשרת את הלקוחות ולא משתלם ליצרן חדש להתאים את המוצרים שלו לדרישות היחודיות של ישראל.
  • חסימת מתחרים – לעיתים קרובות חברות גדולות משפיעות על תהליך התקינה, כך שתיצור להם יתרון ואף חסימה ממשית של מתחרים.  דוגמאות כולות קביעת משקל מסויים תקני לטבלית שוקולד, שמונעת מכירה של טבליות שוקולד ממשקל שונה, או מקרה תה ויסוצקי, שפיתחה שיטת הלחמה יחודית של התווית לחוט הקשור לשקיק התה, השפיע כך ששיטת ההלחמה תהפוך לתקן רשמי ובכך מנע כל אפשרות לייבוא תה לישראל למשך שנים.  מקרה נוסף הוא שוק דודי השמש הישראלי.  בעולם ליצרנים מהמזרח הרחוק נתח שוק גדול בשוק דודי השמש.  בישראל לא משווקים בכלל דודי שמש מהמזרח הרחוק, למרות שהטכנולוגיה הישראלית בתחום נחשבת מאוד מפגרת.  זאת כיוון שהתקן הישראלי לדודי שמש נכתב כך שרק המוצרים הישראלים הפועלים בטכנולוגיה משנות החמישים, עומדים בתקן.

{"video":"http://youtu.be/R_T0WF-uCWg","width":"400","height":"225"}

 

מקיבוץ העדויות בשטח ניתן לזהות בנקל כי תקינה ורגולציה שמשווקת לרוב כצעדים המגנים על הציבור התמים, ולעיתים אף נוצרים לכאורה בתמיכה ציבורית עקב אסון או תופעה מזדמנת כזו או אחרת, מנוצלת כמעט תמיד על ידי חברות מסויימות בכדי ליצור לעצמן יתרון מוגן ששומר על רווחיותן ומונע תחרות וקדמה שיועילו לטווח הארוך לכלל הציבור.
 
פחות רגולציה ותקינה = הורדת מחירים משמעותית לצרכנים הסופיים
 
המצב האוטופי הינו שמוותרים על תקינה בכלל.  התחליף לתקינה הוא נסיון הציבור וצבירת השם הטוב של היצרנים, המוצר והמשווקים, וכן המערכת המשפטית אשר יודעת להעניש יצרן ומשווק שמוצריו פוגעים ברוכשים.
 
שלב ביניים שניתן לחיות איתו הו שלר תהיה תקינה ישראלית, אלה שתקינות המקובלות בשוק האירופי, בארה"ב, ביפן או באוסטרליה יהיו מקובלות באופן אוטומטי, ללא דרישת התאמות לגחמות ישראליות.
 
 
נכתב ע"י רון נזר, מהבלוג לחופש נולדנו.
 

תגובות