עו"ד דורון נחמיה העלה פוסט שאנו מתכבדים להציגו במלואו:
"נכון שאתם אוהבים סיפורי חלם מבית הדין לעבודה? קבלו עוד אחד:
עובדת מעבדה במפעל מזון, בת 64, פוטרה לאור שינויים ארגוניים וצמצום במפעל, והגישה תביעה בטענה שהפלו אותה מחמת גילה.
אבל מה? לא הפלו אותה בכלל. המפעל הראה שהיא פוטרה כי התפקיד שלה בוטל בגלל אותם צמצומים, ניסו למצוא לה משהו אחר שמתאים לה- אבל אין משהו מתאים; אחרי הגשת התביעה אפילו הציעו לה תפקידים אחרים, בתפקידים שפחות מתאימים לה, והעובדת סירבה.
בית הדין לעבודה מצא כי המפעל צודק – באמת שהפיטורין היו עניינים בגלל הצמצום, ולא עקב גילה של העובדת, כך שלא הייתה הפליה. אבל איך בכל זאת עוזרים לעובדת (שהיא גם חד הורית ואם לילד עם מוגבלות, ומצבה באמת לא קל)? או, שימו לב לפטנט הבא:
בית הדין קובע שלא מספיק שלא מפלים את העובדת לרעה, אלא היו צריכים להפלות אותה לטובה, להתחשב במצבה ולנסות להשאיר אותה במפעל בכל זאת. אין לדרישה הזו שום בסיס חוקי, כמובן, זה לא כתוב בשום מקום וזו למעשה פסיקה תקדימית לחלוטין, כשהמפעל לא יכול היה לדעת על הדרישה הזו לפני כן.
וככה מצפונו של בית הדין נשאר נקי והמפעל – שהוכח שלא הפלה את העובדת, כן? – נאלץ לשלם לה 180,000 ₪ למרות שפעל כדין לגמרי, ופיטר משיקולים עניינים בלבד.
אז הנה בית הדין הטיב עם עובדת אחת (שסיפור חייה באמת לא קל) – ודפק כמה אלפי עובדים מבוגרים אחרים, שלא רק שקשה להם למצוא עבודה, עכשיו בית הדין מסמן אותם כ"בעייתים" בעיני המעסיקים, שיעדיפו שלא להתעסק עם עובד מבוגר- פן יקבלו על הראש קנס של כמה מאות אלפי ₪ אפילו אם יעשו הכל לפי החוק וכראוי.
ותאמינו לי –פסק הדין הזה כבר מכה גלים, ומנהלי כח אדם יתחילו לחשוב עשר פעמים לפני שהם יעסיקו עוד עובד מבוגר, למה להם את הצרה הזו על הראש? למה לקחת עובד שאי אפשר לדעת איך אפשר לפטר אותו אפילו אם זה מוצדק? הפסיקה הזו פוגעת קשות במאמצים להגביר העסקה של מבוגרים.
פעם אחרי פעם, בתי הדין לעבודה, וגם בתי המשפט "הרגילים", נופלים בפח הפרוגרסיבי: מכופפים את החוק או יוצרים חוק חדש בשביל מה שהם חושבים שהוא "צדק", מטיבים עם יחיד שהלב יוצא אליו – וגורמים לבעיה רוחבית קשה מאד עבור שאר האוכלוסיה. בני אדם ועסקים צריכים ודאות, לא גחמות והפתעות, וזה מה שבתי המשפט וחלק ממקבלי ההחלטות בארץ (אהלן כחלון) לא מבינים."
Doron Nehemia