תושבי בירת הנגב ממתינים לשחרור. להיות חופשיים לבחור את חברת האוטובוסים או להשתמש במונית שירות. אך במשרד התחבורה הוחלט לשלול מהתושבים את זכות הבחירה, הרי הפקידים בירושלים יודעים יותר טוב מהתושבים.
אזור התחנה המרכזית בבאר שבע, בחניה עומדות כ 10 מוניות שירות והנהגים יושבים. מעבר לכביש ברציפי התחנה, עשרות תושבים ממתינים בתסכול לאוטובוסים של מטרודן.
הרחק מהתחנה המרכזית בשכונת רמות הצפונית, אם אתה מוצא את עצמך ללא רכב פרטי, אתה תקוע. שבוי של מטרודן וסידור הקווים שלהם. בחורף אתה רטוב מגשם, בקיץ מתייבש במדבר.כל רצונך יהיה לראות מונית שירות גדולה, משהו שיקרב את הישועה ויסיים את ההמתנה הארוכה ברחובות הלא ממוזגים. אם וכאשר יגיע אוטובוס, אז הוא יוביל אותך לתחנה המרכזית ולעיר העתיקה בלבד. צריך להגיע לשכונה אחרת? זו כבר בעיה שלך.
לא חסרים בעיר נהגים המעוניינים ויכולים להפעיל מוניות שירות שייפתרו את כל הבעיות האלו, התושבים ישמחו לשלם. אך נכון להיום, זו תהיה עבירה על החוק.
נהגי המוניות
לא קל להיות נהג מונית. לעבוד על הכביש שעות ארוכות ולהצליח לתמרן בין עלויות ההפעלה לבין הקושי בהוצאת כל שקל מהלקוחות. על אף האתגר, מצליחות חברות כגון "מוניות אייל" מהתחנה המרכזית, להסיע אלפי אנשים ולספק פרנסה לעשרות נהגים. עוד כמה לקוחות יעשו את כולם יותר מאושרים.
מוניות אייל היא רק אחת החברות אשר ישמחו להעניק שירות מתחרה לחברת האוטובוסים. בתחנה המרכזית מצאתי נהגים יושבים מחוץ למוניות עומדות. השיחה על מוניות השירות עוררה רגשות עזים והטונים עלו במהרה; "למה אני לא יכול לעבוד בעיר שלי?" שאל אחד הנהגים המעוניינים להתפרנס ומשרד התחבורה עומד בדרכו.
מלבדם, עוד עשרות נהגים ישמחו להילחם על כל נוסע. להתחרות על טיב השירות, הזמינות והמחיר. הנהגים רוצים להילחם על שיפור חייהם של תושבי העיר ותוך כדי כך לשפר את פרנסתם. תושבי העיר מצדם, ישמחו לשלם.
השירות הבעייתי של מטרודן אינו מוגבל לשכונה מסויימת. תושבי באר שבע נאלצו ללמוד כיצד לנהל את חייהם סביב ההחלטות של חברת האוטובוסים ומשרד התחבורה. חברה פרטית עם הכוח לחבר או לנתק שכונות מגורים, להחיות או למוטט אזורי עסקים. חברה פרטית עם קהל שבוי, הנאלץ להסתפק בשירות שניתן לו. לשלם ולשתוק.
שליטת הממשלה
החוק קובע כי כל שר בממשלה רשאי לנכס לעצמו פיקוח על מצרך אזרחי כלשהו ולקבל את הסמכות "לאסרו, להגבילו, להטיל עליו פיקוח או ביקורת, להתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון, כללי או מיוחד." * במשרד התחבורה החליטו לנהל את שירותי ההסעה, לרבות בתחבורה העירונית בב"ש.
שר התחבורה הוא הסמכות הבלעדית לפיקוח על שוק ההסעות ובידיו שליטה מוחלטת על השוק. בסמכותו לקבוע למי מותר להפעיל מונית, היכן, באיזו מתכונת, תמלוגים מהממשלה ואת מחיר הנסיעה.
בתיקון לפקודת התעבורה (2005) הוגדרו קריטריונים לקבלת רישיונות לקווי שירות למוניות והוחלט כי שר התחבורה בלבד יכול לאשר רישיונות לקווים חדשים. גם אז, מדובר בהליך של פרסום הקו הנדון ברשומות, הגשת בקשות לקו תוך כדי עמידה בקריטריונים שונים לדיון בבקשה, קיום הליך תחרותי בין המתמודדים ומתן רישיון לזוכה שיעמוד בתנאים השונים לקבלת הרישיון. לא מדובר בהליך בו כל גוף המעוניין להפעיל קו כלשהו יכול להגיש בקשה ולקבל אישור.
ממשרד התחבורה נמסר כי עפ"י מדיניות משרדם, הם נמנעו בשנים האחרונות לתת רישיונות לקווי מוניות שירות חדשים. לעמדתם, שירות התחבורה הציבורית מתבסס בראש ובראשונה על אוטובוסים וזאת לאור היתרונות הרבים ובניהם: קיבולת הרכבים, פעילות בלו"ז מסודר, כרטיסי מינוי והנחות לאוכלוסיות כגון סטודנטים, קשישים ועוד. "מוניות שירות אמורות להוות שירות משלים, במקרים בהם לא ניתן לספק שירות אוטובוסים שיענה על צרכי התושבים מסיבות כלשהן." לשון התגובה.
לגבי באר-שבע, ממשרד התחבורה נמסר כי אין רישיונות להפעלת קווי מוניות שירות, כיוון שיש תחבורה ציבורית בתדירות טובה ובכיסוי נרחב לשכונות.
ככל הנראה, ממשרדו בירושלים שר התחבורה לא רואה בעיות עם התחבורה בבאר שבע.
הרגולטור האולטימטיבי
אלמלא ה"פיקוח" הממשלתי, נהגי המוניות היו חופשים להסתובב ברחבי העיר והתושבים היו חופשים לשלם עבור הנסיעות. נסיעה מהתחנה המרכזית לשכונות הרחוקות יכולה להיות ישירה וקצרה יותר; הנהג אוסף 8-10 אנשים מהתחנה הראשונה ויוצא ישירות לשכונה הרחוקה.
עיריית באר שבע
עיריית באר שבע אשר אמונה על שמירת רווחתם של תושבי העיר, אינה בין מקבלי ההחלטות על תחום התחבורה בעיר. סגן ראש העיר לשעבר טל אל-על (היום חבר במפלגת "יש עתיד") מציין כי למעלה מ 4 שנים ניסה לקדם את הפעלתן של מוניות שירות בעיר אך הגורמים המקצועיים-פקידותיים במשרד התחבורה, התנגדו נחרצות להכנסת מוניות השירות.
כאמור, סגן ראש העיר התחלף ועמדתה הנוכחית של העירייה היא "בחינת הנושא" והעברת התלונות והבקשות למשרד התחבורה.
מונופול – מחסום היעילות
ייתכן ועובדי מטרודן משקיעים מאמץ ומשתדלים להעניק את השירות הטוב ביותר לתושבי העיר, על אף המונופול המובטח. אם אכן עמדת שר התחבורה נכונה ושירות האוטובוסים מעניק פתרון מספק ויעיל, לתושבים אין סיבות לעלות על מוניות השירות ולאיים על ההכנסות של מטרודן. כיום, אין דרך וודאית לדעת את רצונם של תושבי העיר, מלבד העובדה שהתחרות אסורה בחוק.
איתמר שיאון הינו חבר הפורום הרעיוני של התנועה הליברלית החדשה. מאמריו מתפרסמים בבלוג צדק2.0
*חוק הפיקוח על מצרכים מיוחדים, 1957