"אז מה הקטע שלכם?"
"אתם שמאל או ימין?"
"אתה לא חושב שצריך ממשלה בכלל?"
אלו חלק מהשאלות שנשאלתי בהפגנת הליברלים (14.07.2013) בת"א. הגענו להפגנה יותר ממאה איש, עם חולצות כחול לבן של התנועה ועם מסר של חופש כלכלי. צעדנו יחד עם דגלי ישראל ולא דרשנו לקבל מהמדינה כלום. רק שתשחרר אותנו קצת.
אך לפי התגובות שקיבלנו, אנשים רבים בקהל לא הכירו את המסר הליברלי ולאחרים היו עמדות לא מבוססות על התנועה.
דבר אחד בטוח, אנשים הסתקרנו מהחבורה שלנו. עבור חלק מהקהל זו היתה הפגישה הראשונה על התנועה, אחרים הכירו מפעילות קודמת. חלקם ניגשו להביע תמיכה חלקם הביעו סלידה או שנאה. אחרים שמעו עלינו רק השמצות מוזרות דרך הפייסבוק ובאו לראות את תמצית הרשע מקרוב.
אז מה הקטע עם הליברלים?
את הרעיון הליברלי קשה להסביר במשפט מחץ. אין סיסמת קסם המגייסת לשורותינו מאות ואלפי מפגינים. אנסה להסביר את רעיון המדינה הליברלית בכלליות בעזרת תיאורן של שלוש ליגות כדור-רגל; הליגה החברתית, הליברלית והאנארכיסטית:
הליגה החברתית
בליגת הכדורגל החברתית מודאגים מחוסר השוויון בין הקבוצות; פערי ענק בתקציבי הקבוצות, שחקנים מוכשרים וחלקם פחות, מקצוענים במשרה מלאה לצד חובבנים. למנהלי הליגה מציאות זו מצביעה על בעיה מוסרית שיש לתקן. על מנת לשפר את המציאות, הליגה החליטה לאפשר מנגנון להסדרת ההוגנות במשחקים: 
לשופטים במגרש יש את הסמכות לשנות את הכללים כך שיהיו יותר "הוגנים", יותר נכונים ולכוון את מהלך המשחק בצורה צודקת יותר. למשל, אם השופט יראה קבוצה מאוד חלשה, הוא יכול לאפשר להם לעלות עם חמישה עשר שחקנים למגרש, לקבוצה חזקה במיוחד הוא יכול להוריד שחקן ואם אין מספיק שחקנים בצבע עור מסוים, אז הם יוכלו לשחק גם עם הידיים.
כמובן, סמכויות השופטים ואופי ניהול המשחק מקשים על הקבוצות לתכנן את התנהלותן. תכנון העונה חסר משמעות כאשר אין לקבוצה דרך לדעת מה יהיו החוקים ומה יזכה לעדיפות מצד השופט ולכן קבוצות מוותרות מראש. אך קיימת בעיה נוספת: פעמים רבות עולה חשד לקשרים אסורים בין מנהלי קבוצות לשופטים. החלטות תמוהות של חלק מהשופטים לטובת קבוצות חזקות וכן קשרים משפחתיים, מעידים על שחיתות קבועה בליגה, לכאורה.
הליגה הליברלית
בליגה הליברלית מפרשים את ערכי השוויון וההוגנות בדרך שונה מהליגה החברתית. שמירה על הצדק באה ליידי ביטוי בהגבלת סמכויות השופט; השופט מחויב לנהל את המגרש לפי החוקים הידועים ועפ"י פעילות השחקנים בלבד. הוגנות היא הענקת אותו היחס לכל השחקנים ושפיטה עפ"י הציות לכללים.
בליגה הליברלית לכל קבוצה מותר להעלות 11 שחקנים, חוקי המשחק תקפים לכולם ולאף שופט אין את הסמכות לנהל את המגרש בדרך אחרת. בליגה זו הקבוצות יכולות לנבא את התנהלות השופט ובזכות הקביעות הן יכולות לתכנן את העונה והמהלכים על מנת להצליח.
ליגת האנרכיה
החברים בליגה זו אינם מאמינים שיש צורך בשופט או בחוקים. לעמדתם הליגה תתנהל בצורה הטובה ביותר אם אנשים פשוט ישחקו יחדיו.
לצערם, חזונם אינו מתגשם תמיד. הקבוצות הראשונות בליגה זוכות בפרסים ולכן חלק מהקבוצות עולות עם עשרות שחקנים אשר חלקם משתמשים באלימות ובנשק והשחקנים אשר בוחרים לשחק בדרך ההוגנת בדרך כלל אינם מגיעים בריאים ושלמים למשחקים.
הליגה הישראלית
סיפורן של הליגות דומה לסיפורה של הפוליטיקה הישראלית; האבות המייסדים של ישראל האמינו בדרכה של הליגה החברתית ועיצבו את תפקיד המדינה עפ"י ראות עיינם; מוסדות הממשל הישראלי העניקו לעצמם סמכויות התערבות במשחקים, התערבות בכל תחום של ניהול חיינו.
לדוגמה, היצרנים של מוצרי צריכה מסוימים קיבלו יחס מועדף והממשלה הגנה עליהם מיבוא. כך הממשלה פעלה לבלום יבוא של מוצרי חלב או טקסטיל ושמרה על פרנסתם של העוסקים בשיווקם של מוצרים אלה (ורבים אחרים).
באותה הדרך הממשלה מתערבת בשוק הפנים ישראלי ולדוגמה אסרה על האזרחים לסחור או להחזיק כמויות גדולות של דבש ללא אישור "מועצת הדבש", גוף מסחרי פרטי הפועל לטובת רווחים כלכליים. בתחום התחבורה, המדינה אסרה על הפעלתן של חברות הסעות מתחרות לאגד ודן ובאותו הזמן העבירה (ועדיין מעבירה) מיליארדי שקלים לשתי החברות פרטיות ( כ 3 מיליארד בשנה).
לאן שלא נביט במדינה, נראה את חוסר ההוגנות: עובדי מוסדות המדינה זוכים ליחס מועדף משאר האזרחים ופרנסתם מובטחת ללא כל קשר לנחיצותם או כישוריהם. עובדי ארגוני העובדים רשאים לא לעבוד, לפגוע במדינה או להשבית שירותים חיוניים ולזכות להגנת בית משפט מיוחד, שהוקם להגנתם. חברות ממשלתיות שהמדינה הקימה בעזרת המשאבים של כל האזרחים, הוענקו במתנה למקורבים השולטים בהם וסוחטים את הקופה הציבורית. לאן שלא נביט.
אז זה הקטע הליברלי, בקצרה. שאיפתנו היא לקדם את עקרונות הליברליזם בישראל; לצמצם את תפקידה של המדינה לשמירת חוקי המשחק בלבד ולאפשר לאזרחים לחיות. זה לא אישי. הבעיות לא הופיעו בגלל פוליטיקאי מושחת הפוגע באזרחים, זוהי ההנחה הבסיסית: ככל שהמדינה תהיה חזקה יותר יש עוד אפשרויות לשימוש לרעה בכוח.
המטרה שלנו היא צמצם כוחה של הממשלה, לא לתפוס שליטה ולנצל את הכוח לטובת מגזר מסוים.
באיזו ליגה תעדיף לשחק?
למי שמעוניין לדעת עוד – אסכולות בליברליזם קלאסי.