מבקר המדינה החדש בוחר לבקר את מדיניות הממשלה, על כך שבחרה לפעול בדרך שונה מעמדותיו האישיות. תפקידה של הממשלה הנבחרת הוא לקבוע מדיניות ותפקיד הבקר הינו "לבקר את תפקודם של הגופים המבוקרים", לא את המדיניות. לא חסרות בעיות תפקודיות בגופים השונים, למשל בגוף המבקר.
מבקר המדינה החדש, השופט יוסף שפירא, מתגייס להציל את המולדת ומנסה לנהל את המדינה (במקום הממשלה) על פי השקפתו האידאולוגית. הוא הפנים היטב את משנתו של האדמו"ר, השופט העליון בדימוס אהרון ברק, שהטיף לכך שבית המשפט העליון צריך להתערב בכל דבר ולנהל את המדינה על פי האידאולוגיה שלו – של ברק. ("הכול שפיט"). השופט שפירא חושב ש"הכול בקיר" (נתון לבקרה).
מה שלא מוצא חן בעיני שפירא הוא שחלק ממחירי מוצרי החלב הוצאו מפיקוח. שפירא גורס שיש להחזירם לפיקוח.
"המבקר הדגיש, כי חלק ממחויבות המדינה לאזרחיה הוא חובתה לספק לכל אזרח ביטחון תזונתי וחיים בכבוד, תוך הבטחת צריכת מוצרי מזון בסיסיים. ההתייקרות הקרובה במחיר מוצרי החלב, בשיעור של כ-5%, נובעת מנוסחה שהממשלה מחויבת לה, הקשורה לעליית תשומות הייצור".
ובכן – השופט שפירא: קביעת מדיניות הפיקוח (או אי הפיקוח) היא מסמכותה הבלעדית של הממשלה. על כתפי הממשלה מוטלת האחריות לקבוע מהי הדרך הטובה ביותר "לספק לכל אזרח ביטחון תזונתי וחיים בכבוד". הסמכות לקבוע זאת לא ניתנה מבקר המדינה (הבלתי נבחר). קביעת המחיר של מוצרי החלב בוודאי שאינה בסמכות מבקר המדינה. (גם הממשלה לא צריכה לקבוע מחירים).
תפקיד המבקר הוא לתפוס גנבים מבין עובדי הציבור (לא חסר כאלה…), להתריע על שחיתויות (יש בשפע), להתריע על חריגה מנהלים, על ניהול כושל, על בזבוזים.
אין זה תפקידו של המבקר לנסות לכפות על הממשלה מדיניות על פי השקפתו האידיאולוגית.
אפשר לאמור שמבקרי המדינה, לדורותיהם, נכשלו כשלון חרוץ במילוי תפקידם, לא הצליחו להקטין את השחיתות והבזבוז הממשלתי, ולא הצליחו להביא להענשת אחראים. כל שנה הם כותבים דו"ח עב כרס, שמגיע מיד לפח האשפה, מבלי שהוא גורם לשום שינוי בהתנהלות המבוקרים. מעולם לא פוטר או התפטר מישהו מבעלי התפקידים שכשלו, בעקבות דו"ח מבקר המדינה.
אז במקום לבצע את התפקיד שמוטל עליו – מנסה השופט שפירא להציל את המולדת, ולנהל אותה על פי השקפתו.
יעקב, אתר קו ישר.