לכל מי שכבר מזמן לא מבין על מה מאבק הגז, ובצדק, אתמול יצא אלי ציפורי מגלובס עם כתבה אינפורמטיבית טובה ובה הוא מסביר:

1. מעניין שכל אלה שטוענים בתוקף שלהיות אנטי-גז ״זה לא עניין של שמאל וימין״ שייכים לשמאל.
2. מי שטוען שלהתנגד למתווה זה ״חברתי״ מבלבל את המוח. כשנכנסים לפרטים, מבינים עד כמה כל הדבר הזה הוא ב-100% פוליטי. הגז הוא רק כלי.
3. מי שטוען שצריך להוריד את מחיר הגז ל-3$, צריך להבין שבזה הוא מוותר על המיסוי הגבוה ועל הכנסות גבוהות למדינה. בכלכלה אי אפשר גם וגם. לכל דבר יש מחיר.

בניגוד לקמפיין האדרה עצמית על גב הציבור המבולבל המנוהל על ידי שלי יחימוביץ׳ או דה מרקר הוא מציג נתונים שעוזרים להכניס את הדיון לפרופורציות.

ממליץ להיזכר כיצד הגיב קונסטנטין בלוז, סגן יושב ראש רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה, בפייסבוק, למחאות "הגז הוא של כולנו":

"אזרח תמים שרואה את כל הדיונים על הגז יכול לחשוב שמדובר ב-50% או יותר מהתוצר הלאומי. וזה מה שקרן נויבך ונציגי "מאבק הגז" מנסים למכור לכם. אך האמת היא שבנת 2014 שילמנו על הגז הטבעי פחות מ-6 מיליארד ₪. שזה כ-0.5% מהתמ"ג. להשוואה – רכבים חדשים קנינו ב-24 מיליארד, בשר ומוצריו ב-21 מיליארד, לחם ודגנים – 17… אפילו ירקות טריים (7.3) ופירותי טריים (9.6) מכים את הגז הטבעי. שלא לדבר על חלב ומוצריו (9.8) או מוצרי טיפוח אישי (7 מיליארד).
יש לזכור כי מתוך 6 מיליארד של הגז כ-3.5 חוזרים בסופו של דבר למדינה כמסים, היטלים ותמלוגים.
ברור שבמצב זה המונופול נראה פחות אימתני ומפחיד, והנושא פחות מושך, אבל למה שיציגו את הנתונים האלו אם אפשר לצעוק "שוד" ו"גזל"?!"

חשוב לדעת: בעוד שבשנת 2014 תשלומים לגז היוו 0.5% מהתל"ג ובעתיד הם יגיעו להערכת ד"ר עדי ברנרד מבנק ישראל עד למקסימום 2% בשנת 2040 הרי הנזק שנגרם לכלכלת ישראל כתוצאה מפגיעה בזימים ומשקיעים ובדירדורה למקום בלתי ראוי להשקעה במדדי הבנק העולמי,מעבר להיותו בלתי מוסרי הוא רוחבי ועלול להגיע למימדים גדולים בהרבה.

לקריאת הכתבה:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001055355#fromelement=hp_firstarticle

תגובות