עונשים ו"קנסות מיסוי" נגד מעשנים ו"מלחמה בסמים" ובעברות ללא קורבן הם עוול הפוגע במליוני אזרחים. המס היחיד שאותו משלמים בני העשירון התחתון בישראל בסכומים מוחלטים יותר גבוהים מבני העשירון העליון הוא המס על סיגריות. זאת היא תוצאה של ניסיון בלתי ראוי "לחנך" באמצעות מיסים שמוביל לעוני במקום לסייע. כך גם המלחמה בסמים, במיוחד בסמי הקנאביס, היא למעשה מלחמה במאות אלפי אזרחים נורמטיביים. המלחמה בסמים לא הביאה להפחתת צריכת הסמים אלא ליצירתה של תעשיית הברחות והפצת סמים אשר מהווה את הליבה לתרבות פשע נרחבת, מרתקת משאבים מהמשטרה, מצה"ל ומבתי המשפט, פוגעת בכך ביכולת הממשלה להגן על אזרחיה מפני פשעים אלימים ואף מגדילה בעקיפין את יוקר המחייה. על פי מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים מדינת ישראל מוציאה כ-690 מיליון ש"ח בשנה בכדי לאכוף את האיסור לשימוש בקנביס.פותחת 18 אלף תיקים פליליים בשנה, רובם בשל צריכה עצמית, וכולאת בבתי הכלא אנשים שלא ביצעו פשע (כ-5.4 אחוזים מכלל האסירים בבתי הכלא בישראל).
יש לחדול ממדיניות הרסנית זו, ובעקבות מדינות מתוקנות אחרות, לפעול למען מדיניות אי הפללה ("דה-קרימינליזציה") של סמי הקנאביס, ובטווח הארוך יותר, למען לגליזציה שלהם. בעקבות מהלכי לגליציה המתרחשים בעולם התראיין בועז ארד ממיסדי התנועה בתוכנית המוסף של גאולה אבן: