כיצד יתכן שכל כך הרבה כוח ירוכז בידי אדם אחד שמקפיא את המשק כולו?
הממונה על ההגבלים העסקים, כשמו הוא, קיים כדי להגביל עסקים.
חזרתו של דיוויד גילה מההסכם בשנה שעברה, ממחישה את הנזק העצום שגורמת העוצמה הריכוזית הנמצאת בידי הממונה להגבלים העסקיים. כיצד יתכן שהממונה יכול לקבל החלטה בעניין כל כך משמעותי מבחינה כלכלית, חברתית ומדינית?
כיד יתכן שגוף אשר אמור למנוע מונופול, מתנהג כאחרון העריצים במדינות דיקטטוריות?
חוק ההגבלים העסקיים מעניק לממונה על ההגבלים העסקיים סמכויות נרחבות, שהלכו והתרבו מכוח תיקוני חקיקה לאורך השנים, וביתר שאת לאחר "המחאה החברתית". אולם בעוד שסמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים הורחבו, המחוקק לא נתן דעתו לשאלת מנגנוני הבקרה על החלטותיו. התוצאה היא, שחוק ההגבלים העסקיים יוצר מציאות בלתי מאוזנת וחריגה בהיקפה לעומת רשויות אחרות.
חוסר האיזון שקיים היום בחוק ההגבלים העסקיים, בא לידי ביטוי גם בכך שהרשות להגבלים עסקיים היא רשות מרובת זרועות – היא רשות מאסדרת (רגולטור), רשות חוקרת, רשות מאשימה בפלילים, ואף רשות בעלת מאפיינים מעין-שיפוטיים בעלת סמכויות ענישה. כלומר, ההגבלים העסקיים הם הדרך בה יזמים נענשים על הצלחה במסגרת כלכלה מעורבת המגבילה מסחר חופשי. כשיש סחר חופשי אין צורך "בהגנה" אלימה כזאת מטעם הממשלה.
בינתיים, בזמן שהיזמות הפרטית נפגעת, המונופולים הממשלתיים פטורים מההגבלים העסקיים בחוק.
הגיע הזמן לשינוי המצב האבסורדי ולבצע רפורמה להגבלת סמכויות הממונה, ויפה שעה אחת קודם.
קראו עוד את כתבתו של עו"ד בני רוטנברג בגלובס: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001096222