כותב Itamar Hason
יחד עם כל מיני מהלכים רוחביים חיוביים כמו שמירה על יעד גירעון סביר, הקטנת מע"מ, מס הכנסה ומס חברות, מספר רפורמות בתחום היבוא והתקינה ועוד כמה מהלכים מבורכים, משה כחלון מתברר כאחד משרי האוצר עם הכי הרבה שליפות מזיקות מהמותן.
אין אף אחד במשרד האוצר שמסוגל להסביר לכחלון שלמשל תוכנית מחיר למשתכן אמנם אכן מורידה את מחיר הדירה עבור זוג מאושר שזכה בהגרלה, אבל מעלה את המחיר לכל השאר, ולמעשה גם מעלה את המחיר הממוצע על ידי תדלוק הביקוש (זוגות שלא התכוונו לקנות דירה, ולכן לא תרמו לביקוש, יקנו אם הם זכו בהגרלה) והקצאה לא יעילה של המשאבים?
אין שם אף אחד שמסוגל להסביר לו שמס על המשכירים הוא למעשה מס על השוכרים בדיוק באותה מידה? האם הוא גם היה מטיל מס אם הוא היה מנוסח כמס על שוכרי דירות ולא על המשכירים? וזה בלי להגיד מילה על מבנה התמריצים ההזוי של המס המוצע (עבור המשקיע עדיפה דירה אחת בתל אביב על 3 דירות באופקים… מעניין מאוד מה זה יעשה למחירי הדיור באיזורי הביקוש…).
אני לא יודע מה המגמה הכללית בשוק הדיור. ייתכן בהחלט שבונים מספיק ובסופו של דבר המחירים ירדו למרות כל המהלכים המטופשים הללו. אבל אין ספק שכל המהלכים הללו מעכבים תוצאה כזו במקרה הטוב, ויגרמו (כפי שקורה עד כה) לתוצאה הפוכה במקרה הרע.
קישור לכתבה:
http://www.themarker.com/realestate/1.3015048