כותב אורי כץ בדף של דעת מיעוט :
"הטבלה המצורפת לקוחה מטיוטת חוק ההסדרים הקרוב שפורסמה על ידי משרד האוצר (קישור בתגובה הראשונה). היא מתארת בעלי תפקידים בכירים בוועדות שאחראיות על התקינה בתחום המזון, ואת הקשר בין אותם בעלי תפקידים בכירים לחברות השולטות בשוק. למשל, אם יו"ר הועדה האחראית על התקינה הישראלית בתחום מוצרי החלב הוא טכנולוג המזון הראשי של תנובה, אז הוא יכול לדאוג שהתקינה תחסום מוצרים מתחרים מצד תעשיינים אחרים בארץ או בחו"ל.
פקידי האוצר מנסים לשנות את המצב הזה כבר שנים רבות, אבל נתקלים בחומה בצורה של קבוצות לחץ חזקות, המלוות בתקשורת ופוליטיקאים המתריעים בפני "שוק פרוץ" שבמסגרתו ייבאו עגבניות מירדן וכולנו נמות מהרעלת קיבה או משהו, תוך התעלמות מכך שהכוונה היא בסך הכל לאמץ תקנים בינלאומיים המקובלים באירופה ולהעיף את האינטרסנטים מעמדות הכוח. אני לא בטוח שהפקידים ינצחו הפעם, מכיוון שכחלון נטה עד כה להיכנע לקבוצות הלחץ ברגעי האמת. בכל אופן, חשוב שהציבור ידע איך נראית המדינה שבה הוא חי."
פקידי האוצר אולי מנסים "לעלות" על ניגודי האינטרסים שבין ממלאי התפקידים המסוגלים לחסום לתחרות את השוק הישראלי אולם הגיע הזמן לבחון מדוע בכלל מתאפשר הכוח הזה לפקידות המדינה לחסום ייצוא ייצוא ומסחר חופשי מלכתחילה – גם כאשר אלו מאויישים במלאכים זכים ו"נטולי אינטרסים" (מצב דמיוני).