berlin-61994_640.jpg

מאת: ירדן גזית

פורסם במקור: הארץ

הכותרות בישרו על ניצחונה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בבחירות, אבל הכוכב הגדול של הבחירות היה אחוז החסימה הגבוה, שעמד על 5%. אף כי גוש המרכז-ימין זכה ברוב מוחלט של קולות הבוחרים, העובדה כי שותפותיה של מרקל לקואליציה לא עברו את אחוז החסימה תחייב אותה להקים ממשלת אחדות עם הסוציאל-דמוקרטים. כדאי שחברי הכנסת בישראל יכירו את המקרה הגרמני בטרם יצביעו על העלאת אחוז החסימה במסגרת חוק המשילות שיעלה להצבעה במושב הכנסת שיפתח בחודש הבא.

המפלגה הליברלית הגרמנית היא מפלגה ותיקה אשר זכתה באופן מסורתי ל-5 עד 15 אחוזים מקולות הבוחרים. המפלגה הייתה שותפה לקואליציית המרכז-ימין של אנגלה מרקל בארבע השנים האחרונות. רבים מבוחריה המסורתיים הצביעו הפעם למפלגה חדשה המתנגדת לאירו, מפלגת האלטרנטיבה לגרמניה. כך יצא שהמפלגה הליברלית זכתה ב-4.8% מהקולות, ואלטרנטיבה לגרמניה זכתה ב-4.7% מהקולות.

למרות שביחד הן מייצגות 9.5% מקולות הבוחרים, אף אחת מהן לא תיוצג בפרלמנט. למרות שגוש המרכז-ימין זכה ב-51.2% מהקולות, ומרקל הבהירה כי תעדיף לשמר את הקואליציה הנוכחית אפילו עם רוב זעיר, היא תיאלץ להרכיב ממשלת אחדות עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

גם בטורקיה, בה אחוז החסימה עומד על 10% והוא הגבוה בעולם, 11% מהקולות בבחירות האחרונות הלכו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. הדבר גרם לכך שמפלגתו של ראש הממשלה ארדואן נהנית מרוב מוחלט בפרלמנט על אף שזכתה בפחות מ-50% מקולות הבוחרים.

בישראל, 7% מהבוחרים (265 אלף איש) הצביעו בבחירות האחרונות למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, ורבים אחרים הצביעו למפלגות קטנות שהצליחו לעבור אותו. רבים אינם מבינים מדוע בעצם יש צורך בכל כך הרבה מפלגות קטנות, מדוע שהמפלגות הערביות, המייצגות את אותו מגזר, לא יתאחדו, ומה יכולה להיות תרומתה הציבורית של סיעת קדימה עם שני חברי כנסת. מדוע לא להגביל את כוחן של המפלגות הקטנות על ידי העלאת אחוז החסימה?

תוצאות הבחירות בגרמניה ובטורקיה מעידות על כך שאחוז חסימה גבוה אינו מרתיע בוחרים, אשר ממשיכים להצביע למפלגות קטנות ובינוניות. אדרבא, אחוז חסימה גבוה עלול להגדיל את שיעור הבוחרים שמצביעים למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה, והדבר עלול להוביל לעיוות של ממש בתוצאות הבחירות. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם ספרה של ח"כ לשעבר ד"ר עינת וילף "זו לא השיטה, טמבל", אשר סקר את שיטות הממשל בדמוקרטיות המערביות והראה כי "חסרונותיהן של שיטות אחרות פחות מוכרים לנו, אבל הם לא פחותים משלנו".

בסופו של דבר, דמוקרטיה מבוססת על ריבוי דעות ועל הכרעה בקלפי. מי שצריכים להכריע מה יהיה גודלן של המפלגות הם הבוחרים. פוליטיקאים שמעוניינים ביציבות שלטונית ובמפלגות גדולות צריכים לנסות לשכנע את הבוחרים להצביע להן. כל ניסיון לכפות עליהם הצבעה למפלגות מסוימות על ידי העלאת אחוז החסימה עלול להוביל לעיוות תוצאות הבחירות ולהחלשת הדמוקרטיה.

תגובות