חוק הספרים שנכנס לתוקף לפני שנה גרם לפגיעה קשה בהיקף המכירות וכמות הכותרים החדשים בשוק. אם הוא היה נהוג בשנת 1895 יתכן והרצל לא היה זוכה לפרסם או למכור את ספרו שהוביל להקמת מדינת היהודים.
נחמיה שטרסלר כתב במאמר לפני יומיים:
"שנה לאחר כניסתו לתוקף, ברור היום ש"חוק הסופרים" הוא כישלון חרוץ. שלושת הפוליטיקאים שקידמו ודחפו את החוק הרע הזה כבר לא רצים לכנסת: לימור לבנת, שרת התרבות והספורט, עמרם מצנע, יו"ר ועדת החינוך, וח"כ ניצן הורביץ, שמאמין תמיד שניהול ממשלתי עדיף על שוק חופשי. שלושתם כבר לא לוקחים חלק בחיים הציבוריים שלנו, אבל הם השאירו אחריהם הריסות."
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2555161
רחלי אידלמן מבעלי הוצאת שוקן הוותיקה שנאבקה למען הפעלת החוק תוקפת היום בגסות את נחמיה שטרסלר בעקבות ביקורתו הראויה. כאן:
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2557268
אך היא טועה:
א. הנפגעים העיקריים הם הסופרים הצעירים שלא יראו אור – לא הסופרים הוותיקים שמקבלים יותר לכאורה כפי שאידלמן טוענת.
ב. פחות צרכנים ופחות קוראים – החוק פגע במי שידו אינה משגת.
ג. לא רק שמוכרים פחות ספרים מכל כותר – יוצאים לאור גם פחות כותרים וספרים רבים לא יראו אור בשל הסיכון הגדול.
ד. ככל מתכנן מרכזי אטטיסט המכבד את עצמו רחלי יושבת עם נייר ועיפרון ומסבירה כי אם מרווחים יותר על כל ספר אז לא קרה שום אסון שנמכרים פחות ספרים. אלא שלמציאות יש לה דרך מעצבנת להציג תוצאות לא צפויות… הירידה בספרים החדשים עליהם אסור להעניק הנחה יותר חריפה מאשר באלו שלא סובלים מהוראות החוק. במקרה של סופרים צעירים חדשים כאשר סופר צעיר לא זוכה להוציא את ספרו גם אם המחיר יהיה אינסוף הכפלתו ב-0 תיתן 0.
ממליצים לקרוא את מאמרו המקורי של נחמיה שטרסלר כאן:
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2555161