במוצ"ש נערכה עצרת תפילה לשלומו של יהודה גליק, בה הושמעה קריאה ברורה להחלת שוויון זכויות מלא בהר הבית ללא הבדלי דת, גזע ומין. בעצרת הובעה הדרישה כי חופש הפולחן לכלל האזרחים יכובד וכי הר הבית יהיה מקום תפילה לכל העמים. להלן דברים שנשא בעצרת ד"ר אמיר שני, חבר הפורום הרעיוני של התנועה הליברלית החדשה:
קהל נכבד, משפחת גליק היקרה,
בשם התנועה הליברלית החדשה, אני רוצה למסור איחולי החלמה מהירה לרב יהודה גליק, פעיל למען חופש הדת בהר הבית, אשר נורה על ידי מתנקש טרוריסט ביום ב'. תנועתנו פועלת להגדלת חירותם של אזרחי ישראל בכל תחומי החיים, מתוך תפיסה ברורה כי חירות הפרט הוא תנאי היסוד לקידומה ושגשוגה של המדינה. רק חברה חופשית וסובלנית, בה זכויות הפרט של כל אדם מכובדות וכל אזרח רשאי להתוות את דרכו כרצונו ומבלי לפגוע בזכותו הדומה של האחר, יכולה להיות משגשגת ואיתנה. על כן, תפקידה המרכזי של הממשלה הוא לשמור על חירות אזרחיה, על מנת שיוכלו לחיות את חייהם באופן חופשי, ללא חשש מאלימות ומכפייה, מצד הממשלה או מצד אזרחים אחרים.
חופש הדת, הפולחן והמצפון הוא אחד מעקרונות החירות המרכזיים והוא מקבל מקום של כבוד בכל חוקה דמוקרטית וליברלית. בין היתר, חופש דת פירושו זכותו של כל אדם לדבוק בדתו ובאמונתו ולקיים את הטקסים, התפילות והמנהגים המתחייבים מדתו ללא הפרעה. מימוש הווייתו הרוחנית של האדם היא זכותו הטבעית והמפתח לאושרו, ועל המדינה – לכל הפחות – מוטלת החובה להימנע מהפרעה לאדם לדבוק בדתו ובאמונתו, ולקיים את הטקסים, התפילות והמנהגים שנובעים מכך. נציגי מדינת ישראל נוהגים להתהדר בחופש פולחן מלא לכל הדתות במקומות הקדושים – לרוב בצדק רב, אך הם אינם מדייקים דווקא ביחס למקום הקדוש ביותר על פי המסורת היהודית – הר הבית, מקום משכן בית המקדש הראשון והשני.
למרבה האבסורד, זכותם של יהודים לחופש פולחן על הר הבית מופרת מדי יום ביומו. בהר הבית – המצוי תחת ריבונות ישראלית רשמית, נאסר על יהודים להתפלל, להשתחוות, לקרוע קריעה או אפילו להתנועע. המפרים את הנהלים המפלים בהר הבית מורחקים ואף נעצרים על ידי המשטרה, והכל בשם "שלום הציבור". אכן , יש חשש של ממש שתפילות יהודים על הר הבית יביאו להתפרעויות קשות מצד מוסלמים, אבל אין בכך עילה למניעת חופש הפולחן במדינה דמוקרטית וליברלית. תמוהות במיוחד תגובות של פוליטיקאים שמגנים בלהט על חופש הדת של מיעוטים, אך מצדיקים – במרומז או במפורש – את אפליית היהודים על הר הבית.
אכן, כל עת שהדיון על הר הבית שב ועולה בשיח הציבורי, כמו לאחר ניסיון התנקשות ברב גליק, קשה שלא לחוש בבוז הקר שמפגינים אנשי ציבור רבים כלפי יהודים המבקשים לממש את זכות הפולחן שלהם, במקום הקדוש ביותר על-פי המסורת היהודית. תשוקה זו נתפסת על ידם כלא יותר מפרובוקציה משיחית, שמטרתה להתסיס את השטח ולפגוע במשא-ומתן המתנהל בין ישראל לפלסטינים. כך, פעילים כרב גליק הנאבקים למען הסדרת תפילות היהודים בהר נתפסים כקיצונים, מסוכנים ומסיתים, אשר מתעסקים במכוון בסוגיה שולית כדי להבעיר את השטח ולפגוע במאמצים להסדר מדיני.
אבל הזלזול המופגן ברצונם של יהודים להתפלל בהר הבית והנכונות להיכנע לאיומים בנושא, פוגעים בראש ובראשונה דווקא במאמצים לשמור על אופיה הדמוקרטי-ליברלי של מדינת ישראל, אשר פעילי זכויות אדם מדגישים שהוא קרוב לליבם. האם הם שכחו שחופש הדת, הפולחן והמצפון הוא אחד מעקרונות החירות המרכזיים, ולא בכדי הוא מקבל מקום של כבוד בכל חוקה דמוקרטית וליברלית? לא בכדי עקרון זה מצא עצמו במרכז הבמה בכל עת שאומה שאפה לכונן משטר של חירות וזכויות פרט. קשה להבין כיצד אנשי ציבור מרכזיים, שמצהירים השכם והערב על מחויבותם לזכויות אדם, מקבלים מצב זה בשוויון נפש ועוד נאבקים בחירוף נפש לשימור הסטטוס-קוו הנוכחי המביש, בו חופש הפולחן של יהודים מוגבל משמעותית.
מצב בו כוחות הביטחון אינם מסוגלים או רוצים לאפשר ליהודים לקיים חופש פולחן במקום שמצוי תחת ריבונות ישראלית מלאה הינו בלתי נסבל בעליל, וצריך לקומם כל אדם בעל השקפת עולם ליברלית – בין אם הוא איש מאמין, אגנוסטי או אתיאיסט מוחלט, ימני או שמאלני. מי שמבין את המשמעות העמוקה של חופש הדת, המצפון והפולחן, אמור להתנגד בכל עוז להגבלת זכותם של היהודים להתפלל בהר.
המחויבות לחירות דתית בישראל אינה יכולה להיות מֻתְנֶת ברצונם הטוב של גורמים זרים או באינטרסים פוליטיים כאלה ואחרים, ולכן עלינו לשאוף להפריד את הדת מהפוליטיקה בישראל. בכך נבטיח כי גורמים פוליטיים לא ינצלו סוגיות דתיות על מנת לנהל מלחמות ונפסיק לשחק לידיהם של מחרחרי המלחמות המשתמשים בסוגיות דתיות כתירוץ. יש לקוות כי המוסלמים יקבלו מציאות של דו-קיום דתי על הר הבית, אך גם עד אז יש להבטיח את חופש הפולחן של יהודים במתחם באופן שלא יפגע באחרים, ותוך עמידה ברורה נגד ניצול סוגיה פולחנית שצריכה להיות בין אדם למקום להבערת "מלחמות דת". הגיעה השעה ששוחרי החירות במדינה – מכל קצוות הקשת הפוליטית – ינקטו עמדה עקבית ויירתמו למערכה הזו.
אני מודה לכם על ההקשבה, ושולח איחולי רפואה שלמה לרב יהודה גליק.
תמונה: Andrew Shiva