חברת הכנסת שרן השכל (ליכוד) התייחסה לפוסט של שלי יחימוביץ'. היא לא לבד בדעתה:
(מקורות בתגובות)
*
Sharren Haskel שרן השכל: איך מצליחים לעבוד עליכם… חברים, המתווה עצמו, חלוקת האחוזים, המיסים והתמלוגים, "המונופול", הפעלת סעיף 52 – הכל תקף, הכל חוקי ובגצ לא ערער על כך. מה שבגצ דחה היה פסקת היציבות, הפיסקה אומרת שלא ניתן לערער ולשנות את המתווה במשך 10 שנים. בגצ אמר לממשלה היציבות אכן חשובה, אבל תשנו את הסעיף לסעיף שגם מקובל עלינו – יש לכם שנה. (אם זו התערבות אגרסיבית – אתם תחליטו). במילים אחרות, למעט פיסקת היציבות, בית המשפט אישר על פי כך שהמתווה חוקי ותקין, וזו התשובה לכל אלו שטענו לשוד, לשחיתות והעדר חוקיות. אבל היי, מה חשובה האמת כשעושים כותרת.
*
עמוד חבורת הקרן: "…תראו הבוקר את מצב הבורסה הישראלית וגם לכם יהיו דמעות בעיניים. החסכונות שלנו, הפנסיה שלנו, המעסיקים שלנו, כולם נופלים עכשיו…"
*
שמחה רוטמן, עו"ד ומייסד התנועה למשילות ודמוקרטיה: "שוד הסמכויות מנבחרי הציבור" – החלטת בג"ץ לפסול את מתווה הגז, מהווה כרסום נוסף בסמכויותיהם של המוסדות הנבחרים במדינת ישראל. לפי ההחלטה, ממשלת ישראל לא יכולה לחתום הסכמים ארוכי טווח. שימו לב לנימוק של השופטים שאומרים כי ההגבלה על שיקול דעתה של הממשלה תחול "כאשר מדובר בנושא המצוי במחלוקת פוליטית של ממש, וכאשר הרשות המבצעת מבקשת לכבול את שיקול דעתה של ממשיכתה, אשר ייתכן שהרכבה והאידאולוגיה שבה היא מחזיקה, יהיו שונים משל זו הנוכחית". הנימוק הזה היה יכול לשמש למניעת כריתת יחסים בינלאומיים עם גרמניה, סלילת כביש 6, הסכמי אוסלו, היציאה מלבנון או ההתנתקות. שופטי בג"ץ לא יישאו באחריות הציבורית אם החלטתם תוביל לעליית מחירי האנרגיה, לפגיעה בחוסנה הכלכלי של ישראל או ביחסיה הבינלאומיים.
*
ערן בר-טל, עיתונאי, עורך כלכלי ומרצה: "…בענייני תשתיות תמיד מדובר בשנים רבות, מעבר לתקופת כהונתה של הממשלה… חלק מהמתנגדים למתווה לא הסתירו את מניעיהם. כל מה שנמנה כאן כ-יתרונות: צמאות ישראל, אי-תלות, תמ"ג גבוה, הם חסרונות גדולים בעיניהם מכיוון שהם מצמצמים את יכולתן של מדינות אחרות להפעיל לחצים על ישראל. חלק אחר של המתנגדים לא סובלים את המחשבה שחברות יעשו הון ויתעשרו, מבלי שהם יכולים לראות מה הם יקבלו מכך… כל משקיע מתחיל יודע שהסיכוי צריך להתאזן עם הסיכון. עכשיו הסיכון של החברות עולה ולכן הסיכוי שלהן צריך לעלות בהתאם… אז אנחנו עומדים לשלם יותר ולקבל פחות… סאגת הגז של ישראל לא מצטמצמת לשוק הזה בלבד. משקיעים מכל התחומים למדו פרק חשוב בעסקים עם ישראל. אנחנו רועמים וזועמים בצדק על תנועות החרם על מוצרינו, אבל הפרשה הזו עושה שירות הרבה יותר נמרץ בכיוון של חרם כלכלי של חברות ענק על ישראל.
*
אמציה סמקאי, כלכלן: "אסור לממשלה לקבל החלטות שיכבלו את הממשלה הבאה כי רק לבג"ץ מותר לכבול ממשלות"
*
הרב חיים נבון: "הצעת חוק – הנזק הכלכלי ששופט בית המשפט העליון יורשה לגרום יוגבל ל-2.5 מיליון ש"ח בשנה".
*
עומר דוסטרי, בוגר מדעי המדינה: פסק הדין המורה על ביטול מתווה הגז, עבר הן בממשלה והן בכנסת: הרשויות היחידות שמייצגות את רצון העם. חבורת פקידים אפורים, שאף אחד לא בחר בהם מעולם, החליטו החלטה דרמטית שנוגעת לאסטרטגיה הלאומית של מדינת ישראל, שכוללת השפעות עצומות ובלתי-נתפשות על תחומי השלטון – מהביטחון והכלכלה ועד למדיני. במחי פסיקה, סיכלה הדיקטטורה השיפוטית את הפיכת ישראל למעצמת גז אזורית ואת חיזוק הקשרים והאינטרסים עם מדינות ערביות באזור, פגעה קשות בכלכלה באופן שספק אם ניתן לכמת ולמעשה קבעה שישראל תמשיך להשתרך מאחורי העולם ולהיות תלותית, במקום להיות אחת מהמובילות שבו.
*
עידן דה-ארץ, מעמוד חופש לכולנו: "שופטי בג"צ פסלו הערב את מתווה הגז על בסיס הסעיף העיקרי שטוב בו – מתווה היציבות, שיאפשר למתחרים נוספים להיכנס לשוק בלי לחשוש שילאימו להם את מה שמצאו".
*
יוני בלונדי, הליברלים בליכוד: "תגידו, בשביל מה יש בחירות, כנסת וממשלה אם בג"ץ מחליטים בסוף? בשביל מה להצביע או לפקוד אנשים? באיזה עוד מדינה בעולם שופטים, שנבחרים ע"י הקולגות שלהם מתערבים בהחלטת ממשלה סטנדרטית לחלוטין? בזיון טוטאלי, מעולם לא הייתי חרד לדמוקרטיה הישראלית ולהפרדת הרשויות בה כמו היום"
*
רוני אורן, בקבוצה הליברלית החדשה: "בעצם יש גם צדדים חיוביים: כל הטענות לשחיתות לא מקבלות שום התייחסות. השימוש בסעיף 52 נקבע שהיה מוצדק, בניגוד לכל הצעקות של המתנגדים. אפילו על סעיף היציבות – לא קבעו שהוא לא לגיטימי אלא שצריך להעביר אותו בחקיקה. נכון היה עדיף שזה לא יקרה, אבל זה לא כזה נורא כמו שזה נשמע. הצהלה של יחימוביץ' ושותפיה אין לה בסיס פסיקתי אלא קואליציוני בלבד. עכשיו צריך למצוא פתרון להעביר ח"כ אחד מהאופוזיציה או מהנמנעים. ביבי הצליח לבצע תעלולים פוליטיים גדולים יותר.

תגובות