התאחדות התעשיינים בישראל העלתה פוסט ומצגת בה היא מבקשת לצייר מציאות מטעה כנגד הביקורת של פרופ' עומר מואב שהסביר מדוע הפרוטקציוניזם שמבקשת ההתאחדות להפעיל ומפעילה בישראל פוגעת בכלל הציבור.
לטענת ההתאחדות:
1. המשק הישראלי הוא מהפתוחים בעולם ליבוא
2. במשק הישראלי, בניגוד לרוב המדינות המפותחות, אין הגנה ממשית מפני סחר לא הוגן
3. התוצאה של מדיניות עידוד היבוא, אשר ננקטה בשנים האחרונות, לצד סביבת הייצור הבעייתית בישראל, לא הביאה להפחתת מחירים אבל כן הביאה לפגיעה במנועי הצמיחה המרכזיים של המשק כשבראשם הייצור התעשייתי והיצוא.
להלן חלק מהתגובות המתבקשות להטעיית הציבור הזאת – עוד בהמשך. מוזמנים לגלוש לדף של ההתאחדות ולהסביר להם מה הציבור בישראל חושב על הפרוטקציוניזם שהם מייצגים.
להלן קטע מדו"ח ועדת טרכטנברג שעסק בחסמי ייבוא:
"תכנית חשיפת המשק ליבוא בשנות ה-90 תרמה להפחתת המחירים למשקי הבית, אם באמצעות יבוא ישיר של מוצרים ואם באמצעות תהליכי התייעלות שעברו היצרנים המקומיים כתוצאה מהצורך להתחרות. אולם, בפועל מדיניות סחר החוץ הישראלית עדיין מעמידה חסמים בפני היבוא. …
לעומת מקרים אלו, בהם עשויה להיות תועלת של ממש מהגנה על ענף זה או אחר, קיימים חסמים ליבוא אשר מהווים נטל על פיתוח התחרות בשווקים והם מייקרים את תצרוכת משקי הבית ללא הצדקה. הועדה סבורה שלפחות חלק מחסמי הייבוא שיפורטו להלן הם תוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית שמטרתה להגן על אינטרסים סקטוריאליים שונים, שאינם תמיד עולים בקנה אחד עם אינטרס הציבור כולו.
שימור חסמי היבוא, משרת קבוצת נהנים צרה במחיר של פגיעה ברווחת כלל המשק. כך למשל, כאשר נקבע מכס או מכסה על מוצר מסוים, המיוצר על-ידי מפעל בודד או מספר מצומצם של מפעלים, לעיתים אפילו בהיקף זניח ביחס לכלל התוצרת של אותם מפעלים, היבוא מצטמצם, מחיר המוצרים מתייקר וכלל הציבור נושא בעלות של הגנה זו – אף אם היא איננה נדרשת להבטחת שרידות הענף התעשייתי.
הסיכון הגלום בהגנות הסחר מצוי גם במשקל הזניח שיש להחלטה הבודדת על הוצאות משקי הבית. לעיתים קביעת הגנה על מוצר יבוא גורמת לתוספת עלות של מספר שקלים בודדים לחודש לכל משק בית ועל כן יתכן שהיא נתפסת כזניחה בעיני מקבלי ההחלטות. אולם, דווקא השפעתה הזניחה של כל הגנה והגנה היא זו המייצרת את הסיכון להעמסת עלויות משמעותיות ביותר על משקי הבית, זאת משום שמקבלי ההחלטות היו נזהרים שבעתיים אם להחלטתה בודדת הייתה משמעות של מאות ואלפי שקלים בשנה (במונחי משק בית בודד) ובודאי שהיו נמנעים מלהשית עלות שכזו על הציבור".
http://hidavrut.gov.il/content/4200
להלן קטע מהרצאה פרופ' מואב בנושא:
על הקשר בין ייצוא ייבוא (וידאו)- המסביר שיבוא ויצוא נעים ביחד בגלל שערי חליפין.
https://www.youtube.com/watch?v=1DQwo1ZPxWs
אסף צימרינג – על הקשר בין ייצוא ויבוא – מראה שבכל העולם היבוא נע ביחד ליצוא, מדבר על אבטלה
https://assafzim.wordpress.com/2015/09/11/short_run/
אסף צימרינג – על הקשר בין ייבוא ויצוא – פוסט מאוד מפורט שמסביר את הנושא
https://orikatz.wordpress.com/2013/02/10/trad/
חסמים והגנות בפני ייבוא מלט לישראל וייקור הבנייה:
https://www.facebook.com/116957155025061/photos/pu.116957155025061/214344908619618/?type=1&theater