החברתיים הם סתם פופוליסטים כותב Nehemia Shtrasler היום:
הנתונים חדים וברורים, אך בכל זאת יש כאלה שעוצמים עיניים ומסרבים להכיר במציאות: העלאת מסים זה סם מוות לצמיחה, לפעילות, ליוזמה, להשקעות וליצירת מקומות עבודה.
הוויכוח בנושא ארוך ומר, אך אנו נתחיל אותו ב–2003, מועד כניסתה לתוקף של התוכנית הכלכלית של בנימין נתניהו. נקודת הסיום תהיה היום — בוויכוח על תוכניתו של משה כחלון להורדת מס החברות ומס ההכנסה. אותם פוליטיקאים וכלכלנים, שקוראים לעצמם בטעות חברתיים, יצאו ב–2003 בשצף קצף נגד תוכניתו של נתניהו. הם טענו שהקיצוצים בתקציב הממשלה ביחד עם הורדת מסים יגרמו למיתון כבד ולאבטלה מפחידה. לכן צריך לעשות בדיוק ההיפך: להגדיל הוצאות (לפי המודל הקיינסיאני המיושן) ולהעלות מסים. הם הציעו גם להטיל מלווה חובה על הציבור, כדי לממן את תוספת ההוצאות. המלווה גם ייתן עוד עבודה לפקידים.
וכך נוצרה לה מעבדת אמת, שמושאה המשק הישראלי. היא מאפשרת לבחון מי צודק: החברתיים המזויפים או הכלכלנים הרשעים. והרי התוצאות: בעקבות הקיצוצים והורדת המסים ב–2003 עבר המשק, במהלך חד, ממיתון לצמיחה מהירה של כ–5% לשנה, בשנים 2004–2011 (עם הפוגה קלה בזמן המשבר העולמי, 2008–2009). יטענו ה"חברתיים": ומה עם האזרחים, הרי לא הכל צמיחה. נכון, ישיבו הכלכלנים, אלא שגם המצב החברתי השתפר באותן שנים: האבטלה ירדה בחדות, מספר המצטרפים לשוק העבודה עלה באופן מרשים, וסך ההכנסות ממסים צמח למרות הירידה בשיעורי המס, כך שאפשר היה לתת יותר לחברה ולרווחה, ואף להשקיע בתשתיות, תוך כדי הקטנת הגירעון והחוב. כלומר: ניצחון מוחץ לכלכלנים. הם הוכיחו שהם החברתיים האמיתיים.
ונמשיך בתיאור הניסוי במעבדת האמת. לאורך כל שנות האלפיים המשיכו "החברתיים" לדרוש את הגדלת התקציב, מה שתמיד נשמע טוב בתקשורת. עד שניצחו. בתחילת 2011 (גם כאן תחת נתניהו, ששינה כיוון) הונהג במשק "כלל פיסקלי חדש", שהגדיל מאוד את הוצאות הממשלה. בהמשך פרצה המחאה החברתית, שדחפה גם היא להגדלת ההוצאות, וכך הגענו לרוורס: גידול חד בתקציב, שכירת עובדים רבים ומיותרים למגזר הציבורי השמן (במקום לייעל ולקצץ), והעלאת מסים חדה כדי לממן את כל אלה.
התוצאה היתה מיידית: הצמיחה במשק ירדה באופן חד החל מ–2012, תחילה לרמה של 3% לשנה, ועכשיו ל–2.5% בלבד. גם הגירעון גדל. והנה שוב ניצחון לכלכלנים. אלא של"חברתיים" יש אג'נדה, ואל תבלבלו אותם עם עובדות. מבחינתם, ממשלה זה טוב ומגזר פרטי זה רע. מבחינתם, בזבוזים זה מעולה ויעילות זה אסון. ולא יעזור אם נוכיח כמה מיליארדים מתבזבזים ומה גודל האבטלה הסמויה במשרדי הממשלה והעיריות.
הם לא יבינו לעולם את השוק הפרטי, שם עובדים קשה, מתייעלים בלי הפסק ומייצרים יותר עם פחות אנשים. הם אף פעם לא היו במגזר הפרטי. הם תמיד טובלים בשמנת של המגזר הציבורי, ודוחקים בנו לקחת דוגמה ממדינות עצלות כמו יוון, איטליה, צרפת ופורטוגל. אלא שאנחנו מעדיפים לקחת דוגמה ממדינות חרוצות כמו ניו־זילנד, קנדה, אוסטרליה, שווייץ ודרום קוריאה. אנחנו גם מעדיפים ללמוד מאירלנד, שמושכת חברות מהעולם בזכות מס חברות נמוך, ומבריטניה, שמתכוונת להוריד את מס החברות מאותה סיבה.
עכשיו הם מתנפלים על תוכניתו של כחלון להורדת מס החברות ומס ההכנסה. זוהי עוד טעות בסדרת הטעויות הארוכה שלהם. הגיע הזמן שנבין שהם לא חברתיים אמיתיים, הם סתם פופוליסטים.
שתפו והצטרפו למהפכת האחריות הכלכלית והשוק החופשי.