הזוכה השבוע בפינת הצעת החוק המיותרת היא:
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד תיקון – העברת נטל הראיה למעסיק במקרה של סירוב למסירת מידע וחובת מסירת מידע לארגון עובדים יציג
את ההצעה יזמו איתן כבל, ח"כ דוד ביטן יו"ר הקואליציה , מיכל רוזין, Sharren Haskel שרן השכל, Tamar Zandberg תמר זנדברג, מירב בן ארי – Merav Ben Ari, נאוה בוקר- Nava Boker, יפעת שאשא ביטון – Yifat Shasha Biton, ו- Tali Ploskov – טלי פלוסקוב.
הצעת חוק שמייצרת תקדים מסוכן בהתערבות המדינה ביחסי עובד-מעסיק, כופה על המעסיק למסור את מידע עסקי רגיש – מידע על משכורות לעובדים. החוק כופה על המעסיק לגבש תוכנית לצמצום פערי שכר מגדרי וקידום שוויון מגדרי בתוצאות ומעניק עוד כוח ממשלתי להסתדרות שתקבל את המידע הרגיש.
החוק מלין על כך שבממוצע במשק נשים מרוויחו 14% פחות לשעה מגברים כאות לאפליה שמצדיקה את התערבות הבוטה בשוק העבודה. הנתון הזה הוא נתון ממוצע לכלל המשק ולא נתון עבור עובד בתנאים זהים, החוק מתעלם מהעבודה שלא שנויה במחלוקת שלפחות רוב ההבדלים נובעים מהבחירות האינדיבידואליות השונות של נשים וגברים.
ממחקרים שהתבצעו ברחבי העולם נמצא שנשים בוחרות במקצועות מכניסים פחות מבחינה כספית, אם כי מתגמלים יותר אולי ברמה האישית, בוחרות לערוך הפסקות בקריירה לטובת טיפול במשפחה, לקחת פחות שעות נוספות, וכן נמצא שנשים דוחות יותר הצעות לקידום, גם כשמשווים משכורות נשים וגברים באותו המקצוע, למשל בתחום הרפואה יש הבדלים בין בחירות נשים וגברים במסלולים שבתוך התחום – למשל רופאי משפחה לעומת מנתחים.
מחקר של משרד העבודה האמריקני:
http://www.hawaii.edu/religion/courses/Gender_Wage_Gap_Report.pdf
מחקר של מכון הסקרים PEW:
הפרדוקס הנורווגי – בנורווגיה היכן שנשים נהנות מחקיקה ותרבות פרוגרסיבית במיוחד, נמצא שנשים בוחרות לקחת מסלולי קריירה "סטריאוטיפים" יותר לנשים מאשר ממדינות עניות יותר (הודו למשל) היכן שלנשים יש ייצוג גבוה יותר במקצועות הנדסה ומדעים, הסיבה לכך היא שבמדינות עניות נאלצים האזרחים לבחור את המקצוע המכניס יותר ובחברות שפע כמו נורווגיה בוחרים האזרחים במקצוע שמסב להם את מירב הסיפוק האישי.
סרט תיעודי בנושא הפרדוקס הנורווגי –
https://www.youtube.com/watch?v=p5LRdW8xw70
אם לדעת המחוקקים הבחירות שנשים עושות בעיתיותלא ראוי להטיל את האחריות לכך על המעסיקים ולדרוש מהם לפצות על בחירות אלו. החוק הפופוליסטי מנסה (ויכשל בנסיון) "להנדס" את החברה על גב המעסיקים.
בשוק החופשי אין צורך בכפייה ממשלתית כדי למנוע אפליה, עסקים מפלים יפגעו כאשר יאבדו עובדים מוכשרים לטובת עסקים שאינם מפלים.
לכן, דמוגרפיות שמרוויחות פחות מערכן ותרומתן ייהנו מביקוש גבוה במיוחד בשוק וייצוג גבוה יותר, בעוד שהחוק ישיג תוצאה הפוכה וידחוק נשים משוק העבודה, שכן הוא מקדם חשיפה גבוהה יותר של מעסיקי נשים לתביעה ופוגע בתמריץ שלהם להעסיק נשים.
חקיקה
איילת שקד
צדק חברתי – חדר המצב
שוק חופשי