הזוכה השבוע בפינת הצעת החוק המיותרת היא:
מיזם לאומי לביטחון תזונתי בישראל
הצעת חוק זו של שלל חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה מציעה לחלק סל מזון לעניים שיעברו את משוכות הבירוקרטיה המתאימות. ההצעה מתיימרת לספק את רוב המזון ע"י כפייה של חברות וארגונים להציל מזון שנועד להשמדה.
הדרך הטובה ביותר לדאוג לצרכי מעוטי היכולת היא ע"י ארגונים וולונטריים. זה גם טוב יותר מבחינה מוסרית וגם יעיל יותר. ארגון שלא מתנהל באופן יעיל, יאבד עד מהרה את התמיכה של הציבור.
בהצעה הזו יש שלל בעיות:
1. מערך פקידים יקר: החוק מציע להקים מערך פקידים גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית. ברמה הארצית יהיו פקידים שיחליטו על קריטריונים למקבלי הסיוע, על הרכב סל המזון ואילו ארגונים רשאים לתפעל את המיזם. ברמה המקומית יהיו רכזי בטחון תזונתי בכל רשות מקומית שתפקידם להחליט מי יקבל את סלי המזון ולדאוג לכך שהארגונים המפעילים יביאו את סלי המזון לבתים של כל זכאי.
2. בירוקרטיה סבוכה: כדי להוכיח שהם עונים על הקריטריונים, מעוטי היכולת (או אנשים שמתחזים לכך) יצטרכו לעבור שלל משוכות בירוקרטיות (לעיתים משפילות) שיבזבזו את זמנם, כפי שכבר קיימות היום בתכניות רווחה אחרות.
3. נטילת חופש הבחירה ממקבלי הסל: בשלל תכניות הרווחה שקיימות כיום יש מספיק תקציב כדי להפוך כל משפחה מעוטת יכולת למשפחה אמידה למדי אם פשוט יתנו להם את הכסף ולא לפקידים. במקום פשוט לתת כסף למעוטי יכולת, נותנים להם סל מזון שמרכיביו ייקבעו בתכנון מרכזי. מעוטי היכולת לא יכולים להחליט אם להשקיע יותר בחינוך או בבריאות או במזון בהרכב שונה, אלא דווקא לקבל מזון שהשר הממונה החליט שהם צריכים.
4. מקורביזם של ייצרני מזון: המיזם אמור להתבסס ברובו על הצלת מזון. הרבה תכניות ממשלתיות בעבר היו "אמורות" לפעול באופן מסויים, אך עד מהרה הם פעלו באופן בזבזני ולא יעיל, בהתאם לתמריצים הקבועים של המגזר הציבורי. סביר שלא יוכלו לספק את כל התפריט שהשר ייקבע (לאחר "ייעוץ" של מומחי מזון שעובדים בחברות הגדולות במשק) ממזון שהוצל, ולכן הארגונים ייקנו מזון מהחברות הגדולות כדי לספק את התפריט שהוצע. כמובן שהחברות ישקיעו הרבה בלוביזם כדי לוודא שהמוצרים שלהם יהיו בתפריט של השר.
5. מקורביזם של ארגוני הצלת מזון: כבר כיום ניתן לראות שהחוק קובע קריטריונים מאד ספציפיים ומגבילים לארגוני הצלת מזון שייפעלו במסגרת התכנית. בעצם רק ארגון אחד עונה על הקריטריונים. כנראה נמאס להם לשכנע את הציבור לתרום באופן וולונטרי לפעילות החיובית שלהם והם החליטו שיותר קל לכפות. לא יפה!
לאור כל הבעיות הנ"ל, אנחנו ממליצים לכנסת לקבור את החוק הזה ובמקום זאת לפתוח ברפורמה מקיפה של כל תכניות ה"רווחה" למיניהן (כולל שלל חסמים שנועדו לתמוך בפועלים או חקלאים מעוטי יכולת לכאורה) ולהחליפם בתכנית פשוטה שנותנת כסף ישירות לנזקקים.
איילת שקד
חקיקה
חופש לכולנו الحرية لنا جميعاً
צדק חברתי – חדר המצב
גרפיקה: Eran Ron