הזוכה השבוע בפינת הצעת החוק המיותרת היא:
הפסקת שיטת ההעסקה הקבלנית
הצעה זו של סיעת חד"ש ועמיר פרץ דורשת להוציא את העסקת עובדי קבלן מחוץ לחוק. כדי להבין למה החוק כל כך חמור, ומאיפה מגיעה התופעה הזו, המשיכו לקורא את ההסבר הבא:
בישראל יש רגולציית העסקה מכבידה מאד והיא נמצאת במקום ה-119 בעולם מבחינה זו במדד של מכון פרייז'ר. לפיכך, זה לא מפתיע שיש שיעור גבוה של עובדי קבלן — כ5% מהעובדים — כי הרגולציה מרתיעה מעסיקים מלהעסיק בהעסקה ישירה.
רוב עובדי הקבלן בישראל מרוכזים בסקטור הציבורי (השיעור הממוצע של עובדי הקבלן במשרדי הממשלה הוא 20%) ובגופים שנהנים מחסימת תחרות באדיבות המדינה, דוגמת בנקים (9% מהעובדים בפועלאומי הם עובדי קבלן). הצד השווה לגופים אלה הוא שיש בהם עובדים שמאורגנים בוועדים חזקים שנהנים מהטבות מפליגות. זה קורה בזכות העובדה שאין מי שמייצג את הצרכן או משלם המיסים במשא ומתן על השכר ותנאי השירות בגופים אלה. אם השכר עולה, כמעט תמיד אפשר לגבות יותר מיסים, או להעלות מחירים לצרכן השבוי.
במדינות הנורדיות שבהן יש אחוז התאגדות גבוה, אך גם שוק חופשי ופתוח לתחרות, הוועדים מבינים שצריך לתת למעסיקים גמישות ניהולית רחבה ומאוד קל לפטר שם עובדים — אחרת העסק לא יעמוד בתחרות וזה רע לכולם. גמישות זו גורמת לעלייה בפריון וביעילות ולגמישות בשוק העבודה שגם מתמרצת מעסיקים להעסיק עובדים חדשים בלי חשש להיות תקועים עם עובד לא-נחוץ לעולמים. בישראל, לוועדים בגופים הלא-תחרותיים לא אכפת מפריון, יעילות, או מהעובדים הלא-מחוברים, ולכן דאגו לסדר לעצמם תנאים מפליגים. המעסיקים (ובראשם הממשלה, שלא תמיד יכולה להעלות מיסים כדי לעמוד בדרישות ההסתדרות) פנו להעסקת עובדי קבלן כדי לשחרר את הלחץ.
הצעת החוק הזו, עליה חתום בין השאר יו"ר ההסתדרות לשעבר שתרם במידה רבה לתופעה, תגרום לאסון. המעסיקים ומשרדי הממשלה שלא יוכלו להתמודד עם התנאים והשכר של עובדים ישירים, יקצצו בעובדים, מה שיגרום לאבטלה ושירות גרוע יותר לציבור. המעסיקים שיוכלו להעלות מחירים והמשרדים שישיגו לעצמם את התקציבים הדרושים כדי לממן העסקה ישירה יעשו זאת על חשבון הצרכנים ומשלמי המיסים. כל זה תוך כדי הקשחה של שוק העבודה שתגרום לירידה ביעילות.
איילת שקד
חקיקה
Histadrut – ההסתדרות החדשה
צדק חברתי – חדר המצב
תודה ל Eran Ron