הגיע הזמן "להפוך את השולחן" על תאטרון האבסורד של האוצר וההסתדרות.
על המחזה שהתרחש לנגדנו אמש כותב חבר התנועה כרמל: "מתקשה לראות מה ההישג הגדול בכך שחלק מתוספת השכר למגזר הציבורי תהייה בסכום קבוע ולא באחוזים. לממשלה יש מספיק כלים מיסויים ואחרים לצימצום הפערים במשק. מה שאין לממשלה זה כלים ניהוליים לניהול המגזר הציבורי, בעולם נורמאלי תוספת השכר היתה הולכת לעובדים שמגיע להם תוספת שכר. מגיע להם לא כי הם מסכנים אלא כי הם הרוויחו אותה, עבדו קשה, הביאו תוצאות, חסכו כסף למעסיק וכו', אתם יודעים כמו בכל חברה עסקית במשק.
במקום לתמרץ את העובדים שרוצים להשאיר בשרות הציבורי ממשיכים לתת העלאת שכר לכולם כדי להבטיח שלאף עובד גרוע לא יהיה תמריץ לעזוב ולאף עובד טוב לא יהיה תגמול על המאמצים שלו (כי זה גורם לעובד הגרוע להיראות רע, ולא היינו רוצים לתמרץ את זה…).
בקיצור אל תתנו לתקשורת למכור לכם שיש כאן איזה הישג של כחלון, הישג לאוצר יהיה קבלת יכולת ניהול בסיסית כמו לפטר עובדים גרועים, לתמרץ עובדים טובים או להעביר כוח אדם מתפקיד לתפקיד לפי הצרכים המשתנים."
על צביעות ההסתדרות כותב פרופ' עומר מואב Omer Moav:
"יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מסר: "עשינו היום יחד היסטוריה []. לראשונה הפכו הסכמי השכר לכלי אפקטיבי לצמצום פערים לבעלי שכר נמוך במגזר הציבורי. זו דרמה גדולה – אנו משנים מוסכמות יסוד. []. מדינת ישראל הרוויחה"
מציע לכולם לזכור שההסתדרות, זו שלטענת ראשיה דואגת לחלשים, דרשה תוספת באחוזים – כלומר תוספת גבוהה לעובדים החזקים ונמוכה לעובדים החלשים – ואילו האוצר דרש תוספת בסכום זהה לכול העובדים (למרות שמבחינת עלות נטו לקופת המדינה עדיף לאוצר דווקא להעביר יותר כסף לבעלי השכר הגבוה בגלל שאחוז גבוה יותר חוזר כמס הכנסה). בפשרה, תחת הכותרת "צמצום פערים," בגלל התעקשות ההסתדרות, עדיין החזקים מקבלים הרבה יותר מהחלשים, הפרש של אלפי שקלים לשנה בתוספת השכר בין נתב בנמל אשדוד ששכרו 70 אלף ש"ח לבין עובד סוציאלי ששכרו 7,000 ש"ח.
והאם מדינת ישראל הרוויחה? לפחות עובדי המגזר הפרטי שמממנים את תוספות השכר לא ממש הרוויחו, וחמור מזה, אף אחד לא מנסה לשנות את השיטה. מאפיה סחטנית של עובדים, שהשתלטו בחסות החוק על נכסי הציבור".
http://www.haaretz.co.il/tmr/LIVE-1.2804395"