בשנות השבעים שהתה גילה אלמגור במזרח אירופה וחזרה מלאת התפעלות מה"ריספקט" והמימון שזוכים בו האמנים על חשבון האזרחים המדוכאים שנדרסו תחת המגף הסובייטי. בשנת 1980 היא הופיע בתכנית בידור עם מני פאר והיללה את השיטה הסובייטית. "השכר שמקבל שחקן אמן הוא לאין ערוך יותר גבוה משל העם – כולם שווים אך יש שווים יותר" "אמני ברית המועצות זוכים למיטב התנאים… יש להם דאצ'ות ומכוניות…"
ראוי לציין כי באותן שנים מי שביטא דעות "חתרניות" נרדף על ידי השלטונות, נתן שרנסקי למשל נעצר בשנת 1977 מטעמים פוליטיים והואשם בהאשמות שונות, וביולי 1978 הרשיע אותו בית המשפט בבגידה, ריגול למען ארצות הברית, הסתה ותעמולה אנטי-סובייטית וגזר עליו 13 שנות מאסר. עוד על מצבם של האמנים שעיזו לחרוג מהתלם המפלגתי מספר הסרט "חיים של אחרים" המתאר את חייו של מחזאי החי במזרח גרמניה בשנות השמונים.
אנו מקווים שגילה אלמגור למדה משהו מהנסיון ההיסטורי ותסיק גם את המסקנות המתבקשות ביחס לדרישות של אמנים לחיות בחסות השלטון על חשבון "השווים פחות" הנאלצים לממן את יצירתם בכפייה.