הבדיחה מספרת כי פיל הוא במקור עכבר שנבנה על פי נוהלים ומפרט של וועדות ממשלתיות. מידי פעם מדגימה לנו המציאות כי היא עולה על כל דמיון שניתן להעלות על הדעת כפי שממחישה הבדיחה. הנה מאמרו של דורון סער בנושא התמודדות טחנות הרוח הבירוקרטיות עם סוגיית השילוט של תחנות האוטובוס..

משרד התחבורה, שממונה על ניהול כל התחבורה הציבורית בישראל, לא מצא לנכון עד היום להדביק על גבי תחנות האוטובוס בארץ דפים עם מידע לגבי הקווים שעוברים בהן,  למעט שלט עם מספרי הקווים וגם זה לא תמיד.

מדובר בפרויקט פשוט שעלותו זניחה כמובן. נותנים לכמה ילדים את הדפים המודפסים והם תולים אותם על גבי תחנות האוטובוס ברחבי המדינה בתוך כמה ימים.

אבל מכיוון שזה לא קרה כמה חברי כנסת חרוצים הגישו הצעת חוק לכנסת שתחייב את משרד התחבורה לעשות זאת.

וועדות הכנסת דנו, משרד האוצר, משרד התחבורה, הממונה על ההגבלים העסקיים, וועדות התכנון והבניה, כולם קיימו ישיבות חשובות על העניין הזה והכנסת התכנסה לשלוש קריאות.

בסוף החוק עבר.

אולם עד היום ולמרות החוק הדבר לא התבצע.

עמותה פרטית בשם "תחבורה היו ם ומחר" פנתה למשרד התחבורה על פי חוק חופש המידע (שילמה אגרה וכו') בשאלה מדוע משרד התחבורה לא עומד בדרישות החוק.

לאחר 30 יום, המועד האחרון המותר כמובן על פי חוק להשיב לשאילתות, התקבלה תשובת משרד התחבורה וזו לשונה:

"1. משרדנו רואה חשיבות רבה בהצבת מידע לנוסעים בתחבורה ציבורית. מידע אמין וזמין יביא, לדעת הגורמים המקצועיים במשרדנו, לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית גם על ידי ציבור שאיננו משתמש כיום בשירותים אלו כדי להתנייד ממקום למקום.

2. בהתאם, פועל משרדנו בשיתוף עם מפעילי התחבורה הציבורית ליישום הוראות החוק לתיקון פקודת התעבורה (מספר 98) התשע"א 2010 (להלן – התיקון לחוק)

3. במסגרת זו, נבחנו על ידי משרדנו ומפעילי התחבורה הציבורית מספר מודלים שונים לאופן מסירת המידע לציבור, הן מבחינת תוכנו והן מבחינת אופן הצגתו. בנוסף – מודלים אלו נבחנו באמצעות קבוצות מיקוד של האוכלוסייה לבחינת עמדות הציבור בנוגע לתוכן המידע ואופן הצגתו. כמו כן, אף בוצע ניסוי רחב היקף שבמסגרתו הוצבו כ-500 שלטים באזור השרון.

4. ממצאי פעולות אלו העלו כי הצבת מידע אינטגרטיבי ביחס לכל הקווים הפועלים בכל תחנת אוטובוס מחייב שיתוף פעולה בין המפעילים ולא ניתן לבצעו על ידי כל מפעיל בנפרד, וזאת ממספר טעמים:

4.1 שטח מצומצם להצבת השילוט – בתחנות אוטובוס בהן פועלים מספר מפעילים במקביל עלול להיווצר מצב ששטח התחנה לא יספק לכמות השלטים שעל המפעילים להציב על פי התיקון לחוק.

4.2. פגיעה באיכות וזמינות המידע לנוסע – הצבת השילוט על ידי כל אחד מהמפעילים בנפרד אינה מאפשרת הצגת מידע אגרגטיבי לנוסע, דבר הפוגע בשלמות ואיכות המידע המסופק לנוסע.

5. נוכח האמור, פנו מפעילי התחבורה הציבורית אל הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן – הממונה) בבקשה לקבלת פטור מהסדר כובל לצורך פעולתם המשותפת ליישום החוק.

6. לבקשת הממונה לקבלת עמדת המשרד, תמך משרדנו בבקשה לפטור בהתבסס על הנימוקים המפורטים במכתבינו זה.

7. לאחרונה נודע לנו כי הממונה התנה את מתן הפטור בתנאים מגבילים.

8. לפיכך, בימים אלה מפעילי התחבורה הציבורית לומדים את עמדת הממונה בעניין ושוקלים את האופן שבו יוכלו לפעול במשותף ליישום התיקון לחוק בגדר התנאים שקבע הממונה.

9. יובהר כי התיקון לחוק מטיל על מפעילי התחבורה הציבורית נטל כלכלי כמפורט להלן: כיום עלויות מפעילי התחבורה הציבורית ממומנות באמצעות ההכנסות מנוסעים ומהשלמה של הממשלה כסובסידיה. תוספת העלויות כתוצאה מיישום התיקון לחוק אמורה להיות באמצעות עליית תעריפים ו/או כהגדלת תשלומי הסובסידיה. לכן, קיימת חשיבות כי ביצוע התיקון לחוק יהיה ביעילות כלכלית מקסימאלית, דבר האפשרי אך ורק על ידי שיתוף פעולה בין המפעילים. עלות יישום החוק, עפ"י אומדנים ראשוניים שבוצעו במשרדינו מוערכת בכ-60 מיליון ש"ח להצבת השלטים וכן עלות נוספת של כ-10 מיליון ש"ח לשנה לצורך אחזקה ועדכון. עלויות אלו נקבעו בהנחת עבודה שהפרויקט יבוצע בשיתוף פעולה בין כל המפעילים. אין ספק כי עלות זו תגדל במאות אחוזים ותוכפל במידה והתיקון לחוק ייושם באופן עצמאי על ידי כל מפעיל בנפרד.

10. לאור כל האמור נראה כי לא ניתן לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו בתיקון לחוק בהיותם בלתי סבירים ולא ניתנים ליישום. נראה כי בעת הליכי החקיקה של התיקון לחוק לא הובנו כראוי משמעויות התיקון מבחינת לוחות הזמנים שנקבעו בו."

תגובות