"ביזארו ביבי" הוא ראש הממשלה נתניהו. בעיני מתנגדיו משמאל הוא הוא מר קפיטליזם, קר, אכזר, ללא חמלה, מטיב עם החזקים והאחראי לרוב הרעות במדינה. תומכיו נלחמים בתפיסה זו ע"י הפצת נתונים ורצון לשכנע שאינו כה נורא, אפילו קצת חברתי. אך בחינת מהלכי הממשלה בשלושת השנים האחרונות מראה כי ביבי אינו קפיטליסט כלל.

זה כבר כמה ימים, שבועות, אולי אפילו שנים (3 ליתר דיוק), שיש בי תחושה מוזרה. לאלו מכם שראו את הפרק האלמותי של הסדרה סיינפלד, "ביזארו ג'רי", התחושה אולי תהיה מוכרת. הפרק מתבסס על הקומיקס סופרמן, ובו גיבור העל הנודע מגיע לעולם מקביל שבו הוא נבל, כדור הארץ בצורת קוביה ומרלין מונרו היא היצור המכוער ביותר עלי אדמות. מוזר, נכון?

גרסת האימה שלי שונה במקצת, היא מתבססת על גיבור אחר, בנימין נתניהו, אני מעדיף לקרוא לו "ביזארו ביבי". ביאזרו ביבי הוא ראש הממשלה במדינת ישראל, והוא נתפס בעיני השמאל כמר. קפיטליזם. לא פחות מאשר המייצג הרשמי ואין בילתו, של "הקפיטליזם החזירי", כפי שמתנגדיו אוהבים לכנות אותו. קר, אכזר, נטול חמלה, מיטיב עם העשירים ודורס את החלשים. מנגד, תומכיו האדוקים מתעקשים להילחם בתפיסה זו, על ידי הנפקת נתונים, עובדות וכל פיסת מידע שהם יכולים למצוא, על מנת להראות שביזארו ביבי אינו מה שהמתנגדים טוענים שהוא. אם נתמצת זאת למשפט אחד, אזי שיש לנו מחד את האופוזיציה המבקרת את ביזארו ביבי על מדיניותו הקפיטליסטית, ומאידך את תומכיו המהללים את ביזארו ביבי על מדיניותו ה"חברתית". דא עקא, ביזארו ביבי הוא הכל מלבד קפיטליסט.

צעד אחורה מהמציאות המדומה על מנת לסבר את האוזן, בקדנציה הנוכחית, במישור הכלכלי-חברתי, על פי סיכום נתונים שעשו תומכי נתניהו, בתחומי הרווחה, החינוך, האוצר, התקשורת, הסביבה, הבריאות, התחבורה, השיכון והתיירות ישנן 114 פעולות מתועדות בקישורים. מתוך 114 הפעולות הללו, רק 9 מהן ניתן להחשיב כפעולות התואמות את ערכי הקפיטליזם, או השוק החופשי. 105 פעולות, מייצגות התערבות ממשלתית, סבסודים, פרוטקציוניזם, רגולציות ושלל אלמנטים המצויים בדרך כלל בכלכלות דמוקרט-סוציאליסטיות. כלומר, רק 7.8% בלבד, מתוך פעולות ממשלתו של נתניהו, יכולות להיחשב באמת כקפיטליסטיות, מה שאומר ש92.2% מהפעולות הן סוציאליסטיות. ממשלתו של נתניהו, הוכתרה עוד לפני שנה, על ידי סבר פלוצקר, כתבה הכלכלי של ידיעות אחרונות, איש שלא ניתן לחשוד בו בחיבה יתרה למדיניות קפיטליסטית, כ"ממשלה הסוציאליסטית ביותר שידענו מזה שנים".

מבין הפעולות ההתערבותיות הבולטות, של ממשלתו, שריו וחברי מפלגתו, ניתן למנות את "חוק הפופקורן", העלאת שכר המינימום, חוק הסופרים, עצירת הורדת מס החברות, העלאת המס על רווחי הון, חוק חינוך חינם, חוק ששינסקי, הממסה רטרואקטיבית חברות והדובדבנים שבקצפת – בזמן כהונת ממשלת נתניהו, קצבאות הילדים חזרו לשיא מאז הוא קיצצן בשנת 2003, והמגזר הציבורי נהנה מתפיחה של 100 אלף עובדים חדשים.

אז מה גורם לביזארו ביבי להתנהל כפי שהוא מתנהל, ואולי יותר מעניין, מה גורם לאזרחי ישראל להמשיך להאמין במיתוס שלו כקפיטליסט, כאשר העובדות מראות את ההפך הגמור. לדידי, ביזארו ביבי צמא לאהדה ואהבה, ולכן היה מוכן לנקוט בגישות לא קונבנציונאליות. הוא חשב שהעם יגלה את הצד החברתי שבו ומיד ישנה את דעתו עליו, הוא שכח שהוא לא נמצא בעולם רגיל, הוא נמצא בעולם ביזארי שבו אנשים נתפסים לא על סמך פעולותיהם אלא על סמך התדמית הסטיגמטית שלהם. הוא שכח מהעובדה הפעוטה שמדיניות שמאל כלכלית, נוטה להרע את מצב העם, הוא התעלם מכל סימני האזהרה עד שנדמה שהוא כבר שכח, כשיר הידוע, מנין בא ולאן הלך. לא קשה להיות ראש ממשלה חברתי, לוקחים כסף מכאן ושמים אותו שם. האירוניה היא, שביזארו ביבי, בנקיטת מדיניות שמאל הרסנית, כרה את קברו הפוליטי בכך שלא רק שפגע בכלכלה, אלא גם אותת לעם היושב בציון, שהוא בר השגה, סליחה, בר החלפה.

מיק פסטיס

תגובות