"אני יכול לסלוח על בורות, לסלוח על שלומיאליות, להכיל את הבירוקרטיה ואת מחיר הדמוקרטיה שהביאו עד כה להפסדי עתק בייצוא גז שכבר יכול היה להניב זרם מזומנים שופע למדינת ישראל.
אבל אני לא מסוגל לסבול את צרות העין. כבר חמש שנים אנחנו תוקעים לעצמנו אצבע בעין, ובלבד שגם לתשובה לא יהיה." כותב משה פייגלין ביחס לאופי המכוער של טענות והשמצות הפועלים לעיכוב פיתוח והשקעות בישראל.