#אמנות_ההכפשה
פרופ' עומר מואב כותב לעורך TheMarker Eytan Avriel כי לא כל מי שמתנגד למדיניות הנראת לו עושה זאת ממניעים זרים. היות והתופעה של צרות ראייה עם תחושת עליונות מוסרית נפוצה במקומותינו ראינו לנכון להביא את המסר כלשונו:
עבור איתן אבריאל, דהמרקר
הריני מצהיר שיש בבעלותי דירה אחת בלבד, שאני מעוניין שמחירי הדיור בישראל ירדו בגלל מגוון סיבות, כולל העובדה שיש לי שני צאצאים בוגרים שחיים בישראל בשכירות, והעובדה שאני משכיר את דירתי (בירושלים 4,200 שח לחודש) ושוכר דירה יקרה יותר (בתל אביב 6,500 שח), אני פרופסור לכלכלה, ואני מתנגד לחוק מיסוי דירה שלישית.
איתן אבריאל יוצא הבוקר מתקפה חריפה נגד מי שמתנגד לחוק מיסוי דירה שלישת ומייחס לו אינטרס אישי ו"מתקפה אלימה" (מה זה אומר?). לא ראיתי בכתבה עדות רצינית לטענה של אבריאל. גם אין התמודדות עם הטענות הענייניות נגד החוק (יש אפילו הסכמה מסוימת). סתם ייחוס כוונות זדון/אינטרסים ועוד מגוון טענות, סבירות יותר וסבירות פחות. נשמע קצת כמו השר כחלון (או דובר מטעמו) שמאשים את כל העולם בכישלון שלו להוריד את מחירי הדיור, תוך התעלמות מטענות של כלכלנים רבים על כך שהוא נוקט במהלכים שגויים.
כך מסכם אבריאל את הטור: "אבל מרגע שאותם אנשים התחילו לא רק להתנגד לחוק מיסוי דירה שלישית, אלא גם לתקוף אותו באלימות, מסכת הסולידריות הזאת נתלשה בבת מעל פרצופם האמיתי: אלה אנשים שיש להם דירות להשקעה, הם רוצים שהמחירים שלהן ימשיכו לעלות, הם בטח לא רוצים שהמחירים יירדו — והם יעשו הכל כדי שזה לא יקרה."
http://www.themarker.com/markets/1.3055274