@אמיר פוסטר*:
מסתובב ברשת פוסט שמפיץ צדק חברתי בו מנסים לעשות השוואה בין הרווח התפעולי ליחידת גז בישראל לבין יחידת גז בארה"ב. אני חושש שישנה בעיה באופן שבו הם קוראים דוחות כספיים.
להלן קישור לפוסט –http://on.fb.me/1HDu1hF
אז מה הבעיה עם הניתוח הנ"ל?
1. בעולם של הגז והנפט לא משווים בין פרויקטים או בין תנאים במדינות שונות על פי רווח תפעולי. מדוע? בעיקר מכיוון שהשונות בין פרויקטי גז שונים היא כה גבוהה, שלפעמים ממש נראה כי המאפיינים היא של פרויקטים מתעשיות שונות.
ניקח לדוגמא את ההבדלים בים הפרויקטים של נובל בארץ לאלו שבארה"ב: הפרויקטים של נובל בישראל נמצאים בים עמוק והם מתאפיינים בהשקעה אדירה בהתחלה ובעלויות נמוכות יחסית במשך הפקת הגז; בארה"ב רוב פרויקטי הגז של נובל הם של פצלי גז יבשתיים, מה שאומר שההשקעה עליהם בהתחלה היא קטנה (לא צריך להשקיע סכומים מטורפים בפיתוח המאגרים) ואח"כ העלויות השוטפות הן גדולות יחסית. לכן, אף אנליסט בעולם לא ישווה בין פרויקטים כאלו על סמך רווח תפעולי, אלה על סמך תשואת פרויקט IRR (וגם כאן זו לא תהיה השוואה נכונה מכיוון שמדובר בסט סיכונים שונה לגמרי, ממש כאילו מתעשייה אחרת. פרויקטים מים עמוקים צריך להשוות לפרויקט מים עמוקים ולא לפרויקט פצלי גז.
2. הטעות וההטעיה הגדולה! שימו לב שבטבלה שצדק חברתי מציף, מצד אחד רואים את ההכנסות ליחידת MCF (בארה"ב נוהגים לדבר על גז באמצעות מושג זה. בעברית זה מיליון רגל מעוקב) עד כאן הכל בסדר. בהמשך רואים כי הם מציגים את עלות הייצור ליחידת MCF – כאן השקר הגדול (במכוון או בעקבות חוסר ידע מוחלט – זה לא משנה!). מדוע? מכיוון שהנתון מתייחס לכלל הפעילות של נובל. בישראל אמנם מדובר רק על הגז, אך בארה"ב עיקר עלויות הייצור הן של נפט ולא גז טבעי ולכן אי-אפשר להשוות. להזכירכם הרבה מהגז הטבעי שמופק מפצלי גז ונפט בארה"ב הוא תוצר לוואי של הפקת הנפט. לכן, אם ה"אנליסטים" של צדק חברתי עושים השוואה של רווח תפעולי בין ישראל לארה"ב – הם צריכים לתאר הכנסה ממוצעת כולל נפט + הוצאה ממוצעת כולל נפט (את זה הם עשו) ובכלל לא להשתמש במושגי MCF.
כאמור, לא משווים בין פרויקטים שונים באמצעות רווח תפעולי, ואם מכניסים גם נתונים של הפקת נפט לא משתמשים במושג MCF אלה ב- BOE – אבל נזרום איתם ונעשה בדיוק מה שהם עשו רק ניקח בחשבון גם את ההכנסה הממוצעת של הנפט אותו מכרה נובל (אז נדבר על אותה השוואה גם בהכנסות, גם בעלויות וגם ברווח התפעולי).
3. נקודה חשובה נוספת היא שהם מתייחסים רק לנתוני הרבעון הראשון בכל שנה. בדרך כלל לא נכון לבדוק נתונים כלליים רק על רבעון אחד. לצורך העניין המחיר הממוצע של נפט ברבעון הראשון של שנת 2015 היה מהנמוכים ביותר זה שנים רבות. היום המחיר גבוה לעומת הרבעון הראשון. לכן תמונה משקפת יותר היא לבצע את החישוב על שנת 2014 כולה.
בקיצור ההשוואה שצדק חברתי מציפה, לא שווה מבחינה כלכלית כלום, אך חמור מכך היא לא נכונה עקב חוסר הבנה בסיסי ומהותי בקריאת דוחות כספיים והבנה בתחום הגז והנפט. מצורף חישוב שעשיתי על פי המתודולוגיה הנכונה. זה לא אומר כלכלית שום דבר, אך אם כבר מציפים לכל הציבור את הטבלה הזו, אז לפחות שתהיה נכונה.
עניין חשוב נוסף – המתנגדים מצד אחד רוצים מיסים גבוהים, אך מצד שני הם לא מכניסים אותם לחישבים שלהם. אם נניח כי מחיר הגז הוא 5.5 דולר והמיסוי הוא בממוצע 60% – אז נשארים עם מחיר נטו של 2.2 דולר. ממנו יש להוריד את עלויות התפעול (נניח 0.5 דולר) – החברות נשארות עם 1.7 דולר. עם 1.7 דולר הם צריכים להחזיר השקעה של כמעט 4 מיליארד דולר במאגר תמר. על פי מנכ"ל דלק קידוחים הם נשארים בסוף עם רווח של פחות מחצי דולר ליחידת גז.
_________
*אמיר פוסטר הינו יועץ עצמאי ואנליסט בתחום האנרגיה ויועץ מומחה לחברות שונות במשק, גופי ממשלה וארגוני הסביבה.