אמיר וייטמן – Amir Weitmann ממיסדי התנועה, מסביר באתר מידה מדוע המאבק בעד/נגד התאגיד מהווה הסחת דעת המסתירה את המהות: אין צורך והצדקה לשידור "ציבורי/ממשלתי" בישראל בשנת 2016 והדיון משרת בעיקר את אותה קבוצת מקורבים שהתלטה על נתח בתקציב המדינה.
"מדובר בשרות ארכאי ולא רלוונטי לחיים שלנו. אין בו צורך משום שבמציאות הטכנולוגית המודרנית אין חסם טכנולוגי לריבוי ערוצי תקשורת, ולכן כל הדעות יכולות להישמע בשוק החופשי – ובלבד שיש ציבור שמעוניין לשמוע אותם או לצפות בהם. הטענה הזו כאילו אנחנו זקוקים ל"שידור ציבורי" כדי "לשמור על הדמוקרטיה", טענה שתמיד הייתה ריקה מתוכן ממשי ורק שימשה כסות כדי לספק הצדקה להשתלטות שלטונית על גלי האתר, איבדה לחלוטין את האמינות שלה במהלך שני העשורים האחרונים."
כפי שאין צורך בעיתון ממשלתי (אפילו אם קוראים לו "אמת/פרבדה") כך גם אין צורך השידורי חדשות ממשלתיים או ערוצי בידור כאלו.
המטרה היא מה שרצוי הוא חירות לכל. חירות לשדר, לצפות, להקשיב, להאזין, לייצר ולהתבטא והדרך אליה לא עוברת ברשות השידור או בתאגיד.
למאמר:
http://mida.org.il/2016/11/02/%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%A8/#comment-42086