איתן כבל מבקש לנהל את מערך סניפי הבנקים והכספומטים בישראל, מי יפתח, מי יסגור ואילו עמלות הוא יורשה לגבות.
כותב Amatzia Samkai על מהלך החקיקה של איתן כבל :
"בשקט בשקט, בלי ששמתם לב עברה הצעת חוק שערורייתית של איתן כבל.
ההצעה כבר עברה קריאה טרומית, וועדת שרים לענייני חקיקה ועכשיו וועדת הכלכלה שלחה אותה לקריאה שנייה ושלישית:
"הצעת חוק הבנקאות (תיקון) – סגירת סניפים".
על פי ההצעה בנק לא יוכל לסגור סניף הפסדי או לא יעיל בלי אישור של המפקח על הבנקים.
במה האישור תלוי? מה התנאים לקבל אישור כזה? אין תנאים. רק דעתו הסובייקטיבית ומצב הרוח של הפקיד התורן.
* * * *
סניפים נסגרים זה טוב. סניפים נסגרים זה אומר שהבנק השקיע במערכת האינטרנטית שלו, שהוא מאפשר לבצע פעולות בטלפון או לחתום ולסרוק בדואר אלקטרוני.
סניפים נסגרים זה יעילות, זה חיסכון בעלויות. חיסכון שיכול לבוא לידי ביטוי בהגדלת רווחיות הבנק לטובת קרנות הפנסיה שלנו או בהוזלת העמלות.
* * * *
מגבלות על סגירת סניפים וחוסר וודאות בנושא יובילו לשתי תוצאות:
1. האטה בפיתוח של האמצעים הטכנולוגיים בבנקים – אם ההשקעה לא תאפשר חיסכון עתידי בעלויות, בשביל מה להשקיע?
2. בנק יחשוב פעמיים לפני פתיחת סניף חדש – נניח שבעיר מסוימת בנק בינוני רוצה להתחרות בבנק גדול ולפתוח סניף מתחרה. תחרות בבנקים זה טוב נכון? מה שיקרה עכשיו זה שהבנק פשוט ירד מהרעיון הדבילי הזה. בשביל מה לפתוח סניף חדש? למה לקחת את הסיכון? אם הסניף יהיה הפסדי יש מצב שהממונה לא ייתן לסגור אותו ואז נתקע עם ההפסד 50 שנה קדימה.
* * * *
חברי כנסת יקרים – אתם לא יכולים לצעוק על היעילות והתחרות ויוקר העמלות בבנקים מצד אחד ולמנוע מהבנקים להתייעל מצד שני."
ובעיניני הכספומטים מלין כבל כי העמלה אותה הם גובים יקרה מידי ומציע לנהל אותה בחקיקה. על כך כותב Omer Dostri :
"כבל אינו נדרש לעבור את מסכת הבירוקרטיה והרגולציה שבעלי הכספומטים הפרטיים עוברים ולכן מבחינתו אותם בעלי עסקים מרוויחים 'על חשבון האזרח'. יותר חמור – כבל הוא חלק מאותם אנשים שרק מוסיפים ומכבידים את העול על אנשי עסקים (מה שמעלה את מחיר המוצר הסופי עבור האזרח).
הרי עד לכניסת הכספומטים הפרטיים, אנשים נאלצו לכתת את רגליהם למקומות רחוקים יחסית כדי להגיע לכספומט בנקאי מסוים ולמשוך מזומן. הכספומטים הפרטיים העלו את רמת החיים של האזרח במדינה, שיכול למשוך כסף מכמעט כל נקודה אפשרית. ועל נוחות ואיכות – מה לעשות – צריך לשלם, בדיוק כפי שאזרח משלם יותר על טיסה במטוס חדש ונוח על-פני טיסת ״לואו-קוסט״, או במסעדת גורמה איטלקית על-פני דוכן פלאפל.
הדבר החשוב ביותר שיש להדגיש בכל הנושא הזה, הוא שמדובר בעסקים פרטיים, וזכותם לבקש עבור השירות שהם מעניקים גם עמלה בשווי מאה שקלים. מי שצריך להחליט האם זה משתלם או לא, האם השירות מצדיק את המחיר או לא, הם אך-ורק האזרחים, הצרכנים, השוק, ולא בירוקרט נאור שיושב במגדל השן ומחליט מתוך תחושות בטן ובאופן מלאכותי ומעוות"